1. התקציב אושר
תקציב המדינה הגבוה אי פעם, 607.4 מיליארד שקל, אושר בממשלה ביום שישי אחרי 25 שעות של דיונים. אולם התקציב לא ייכנס לתוקף ב-1 בינואר, בגלל האיחור העצום בדיונים בו, בשל העיכוב המכוון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנבע בין השאר מהרצון לדחות ככל האפשר את העימותים סביב גזירות התקציב ולנסות ולהתקדם בינתיים בחקיקת חוק הגיוס, או כשמו הלא-רשמי חוק ההשתמטות, שעלול להוביל עדיין להפלת הממשלה. בינואר תפעל לכן הממשלה עם תקציב המשכי (1 חלקי 12 מתקציב 2024 בכל חודש) כאשר המגמה היא, כדברי בכיר באוצר, לאשר את התקציב עד סוף דיוני הכנסת בשבוע השלישי של תחילת 2025.
כמעט הכל היה צפוי בדיון התקציבי. ההתנגדויות הגורפות לחלק נכבד מהגזירות שהציע משרד האוצר באמצעות הקיצוצים והמסים בסכום כולל של 40 מיליארד שקל, הצעקות של השרים על הקיצוצים או אי-התוספות לתקציבי משרדיהם, הברוגז של חלק מהשרים (כמו שר התרבות והספורט מיקי זוהר שנראה זועם וצועק על אנשי האוצר), ה"וויתורים" של משרד האוצר על חלק מ"העיזים" שהכניס כרגיל לפרקי התקציב, והפשרות שהושגו בסופה של יממת הדיונים המתישה שבה התברר שלא ניתן להסתיר יותר את הזלזול של חלק ניכר מהשרים שנעלמו מהדיונים לשעות רבות. גם ראש הממשלה עזב והגדיל לעשות שר האוצר, ש"חתך" לחתונה.
2. המחיר שנשלם
רק פתי היה מאמין שחלק מהגזירות ששירבבו פקידי משרד האוצר לתוך הצעת תקציב המדינה יאושרו. היה סיכוי גבוה יותר שאיראן תציע לאלתר הסכם שלום עם ישראל מאשר שהממשלה תאשר לפגוע בעת מלחמה במשפחות השכולות, תאשר סעיף שיתעלל בקיצוץ תקציבי בקצבאות ניצולי השואה, שרבים מהם מצויים כבר בעשור העשירי לחייהם, או שיהיו שרים שייתנו לפגוע בעובדים החלשים ביותר במשק, שמביאים הביתה בקושי שכר מינימום של 5,880 שקל בחודש. כך ניהל ראש הממשלה נתניהו, שועל קרבות תקציבים ותיק ביותר, מאחורי הקלעים, ולעתים גם מאחורי גבם של אנשי האוצר, מגעים עם ראשי המפלגות החרדיות ושרים, לצד מגעי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד עם שר האוצר ובכירי משרדו. עד מהרה פרצה מלחמת הקרדיטים בשאלה מי האחראי לביטול גזירת הפגיעה במשפחות השכולות, בניצולי השואה ובמקבלי שכר המינימום.
ראש הממשלה קיבל בלשכתו את מקורבו הוותיק אריה דרעי, מנהיג ש"ס, ובמהרה בוטלה הגזירה הקשה מכולן – לפגוע בכל מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי המשולמות לחלשים ביותר במשק. למעשה, רק הקפאת קצבאות הילדים נותרה בעינה, וגורם פוליטי בכיר העריך היום כי המפלגות החרדיות יצליחו לקראת הדיונים בכנסת לבטל גם את הגזירה הקשה הזאת, שפוגעת בעיקר במשפחות החרדיות והערביות מרובות הילדים. אולם, כמו שאמרו חכמינו – אין יש מאין. המשמעות: במקום לבטל את הקפאת הקצבאות, שלא יעודכנו בינואר הקרוב בכ-4% של שיעור האינפלציה בשנת 2024, כל אזרחי ישראל יצטרכו לשלם עוד סכום נכבד למדי לביטוח הלאומי. האם "העסקה" הזאת שסוכמה עם בכירי משרד האוצר ברגע האחרון ממש היא כדאית לאזרחים? התשובה היא כן ולא. למקבלי קצבאות מרובות וגבוהות – כן. למי שלא מקבלים קצבאות – ממש לא.
3. מי הרוויח?
חיילי המילואים ימשיכו לקבל תמיכות שונות בהיקף של 9 מיליארד שקל. תוכנית התקומה לאזור עוטף עזה, שכבר כמעט קוצצה מספר התקציב (והיה ברור שתוחזר אליו), שובצה מחדש בהוצאות הממשלה לשנת 2025 בהיקף המקורי של 5 מיליארד שקל. התוכנית לשיקום ופיתוח הצפון בהיקף גבוה של 15 מיליארד שקל תתחיל להתבצע, ככל שהמלחמה בגבול לבנון תיפסק, כבר בשנת 2025.
4. הגירעון יגדל
הקיצוצים והמסים החדשים שייכנסו לתוקף בשנת 2025 צומצמו מעט, מיעד של 40 מיליארד שקל ל-37 מיליארד. המשמעות היא שאפילו עכשיו כבר ברור שיעד הגירעון לשנה הקרובה של 4.0% לא יושג (איפה בקבוק הוויסקי שהבטיח לכתבים בפעם המי יודע כמה שר האוצר), והגירעון החזוי כבר עתה עומד על 4.3% ועוד צפוי לגדול. זאת, בעת שחברות דירוג האשראי עוקבות בעניין אחר המהומה סביב דיוני התקציב. ספר התקציב בן 240 העמודים כמעט שאינו כולל כל רפורמות משמעותיות.
מי שירוויח הם בעיקר מקבלי הקצבאות, שאמורות היו להיות מוקפאות חוץ מקצבאות הילדים (שתוקפא בינתיים). התחליף יהיה יקר: תשלומי הביטוח הלאומי של כלל הישראלים העובדים יעלו בשיעור חד וכואב.
5. מי יפסיד?
בעיקר מעמד הביניים. כדי לממן את המשך עדכון הקצבאות, תשלומי הביטוח הלאומי הנגבים דווקא מבעלי השכר הנמוך יזנקו. כל העובדים יצטרכו לשלם יותר וההערכות שהושמעו היום הן שדמי הביטוח הלאומי לעובדים יוגדלו בין 47 ל-60 שקל בחודש. דמי הביטוח הלאומי משולמים כיום בשתי מדרגות. השיעור הנמוך יותר, 0.4%, נגבה עד לשכר ברוטו של 7,522 ש' והמדרגה השנייה, 7.0%, היא בין הסכום הזה ל-49,030 שקל. מעל לסכום זה אין משלמים בישראל עוד ביטוח לאומי על יתרת השכר הגבוה.
יצוין שעל הסכומים הללו מתווספת עוד הפרשה של המעסיקים לביטוח הלאומי בשיעור של 3.55% במדרגה הנמוכה, ושל 7.6% במדרגה הגבוהה יותר. כרגע מוצע שבמדרגה הראשונה ישולמו 1.2% על ידי העובד ועוד 4.35% על חשבונו של המעסיק. לעובדים במדרגת השכר הנמוכה יתווספו כ-50 שקל בחודש ולאלה בדרגה הגבוהה כ-60 שקל בחודש. מי שאינם עובדים מחויבים כיום לשלם 87 שקל בחודש לביטוח הלאומי, ו-116 שקל לביטוח הבריאות. בסך הכל יגדלו תשלומיהם ב-40 שקל.
לאחר שהאוצר קבע בהצעתו המקורית שההנחה (29 שקל) בביטוח הלאומי הניתנת לאברכים וסטודנטים תבוטל, ההחלטה שונתה. במקום להעלות את התשלום ל-130 שקל, האברכים והסטודנטים ישלמו בחודש ב-2025 רק 45 שקל במקום 29 שקל.
כמו כן, אין לשכוח החלטות מהעבר שאושרו עוד במסגרת תקציב 2024, והם להעלות את שיעור המע"מ ב-1 בינואר באחוז אחד ל-18%, ולהעלות במועד הזה גם את מס הבריאות ב-0.15%. המשמעות: משפחה ממוצעת בישראל צפויה להפסיד בשנת 2025 כ-10,000 שקל לפחות בשל הגזירות.
6. קרנות ההשתלמות
מה שהצליח יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, לבטל זאת הגזירה של הטלת מס על קרנות ההשתלמות. הוא גם היה מהמובילים למניעת פגיעה בקצבאות של הגמלאים, ונלחם בתקיפות לביטול גזירת אי-העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל בשנת 2025. עם זאת, בתמורה ינוכו 2 ימי הבראה מכל עובד. נקודה אחת שווה לכלל העובדים 418 שקל, במגזר הציבורי 471 שקל ולעובדי קבלן ובניין 485 שקל. ביטול 2 ימי הבראה לכן, בנוסף להקפאת שווי יום הבראה בשנה הקרובה, מתקרבת להפחתת שכר של 1,000 שקל בשנה לכל עובד במשק.
7. מה עם הכספים הקואליציוניים?
לצד המאבק סביב הגזירות, הכספים הקואליציוניים שהסתכמו בשנת 2024 בסכום של 5.7 מיליארד שקל יגיעו בשנת 2025 ל-5.4 מיליארד שקל, אולם למעשה הכספים הקואליציוניים האמיתיים הם בסכום קטן יותר של כ-4.5 מיליארד שקל, שכן סמוטריץ' תובע להכניס מתוך ה-5.4 מיליארד שקל לתוך התקציב בשנה הקרובה קרוב למיליארד שקל (למשל כספי התמיכה בתנועות הנוער, במכינות צבאיות, בחיילים משוחררים וכדומה). כזכור, הודיע יו"ר ההסתדרות כי לא יסכים לפגיעה בשכר העובדים אם הכספים הקואליציוניים לא יצומצמו באופן משמעותי, וכעת יהיה מעניין לראות האם הוא יתעקש בעניין הזה.
גם הצעת משרד האוצר לסגור בשנת 2025 כליל חמישה משרדי ממשלה לא אושרה. זה, אגב, היה תנאי נוסף של בר-דוד: "צריך שאם אנחנו נשכב מתחת לאלונקה זה בתנאי שגם הממשלה תנהג כך", הוא אמר ל"ממון" רק לפני מספר שבועות.
8. הישגי השרים
בינתיים מתגאים אחדים מהשרים, שהתנגדו לקיצוצים בתקציבי משרדיהם, בתוספות תקציב. במשרד הכלכלה, במקום קיצוץ של רבע מיליארד שקל, שבתוכו הייתה גם החלטה לסגור את המכון לייצור מתקדם, תקציב המשרד יקוצץ ב-60 מיליון שקל בלבד. לעומת זאת, רבע מיליארד שקל יוקצבו למשרד לביצוע תוכניות שאושרו כבר בעבר, כהכשרות מקצועיות, לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לעידוד היצוא ולפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה.
שר החינוך, יואב קיש, הצליח לבטל את הקיצוץ של 100 מיליון שקל בהשכלה הגבוהה ב-2025, ועוד 400 מיליון שקל קיצוץ שיימנע ב-2026. שר התיירות, חיים כץ, הצליח למנוע את ביטול הפטור ממע"מ לתיירים, גזירה שהייתה פוגעת בכל ענף התיירות בישראל (אולי כי באוצר הבינו שממילא אין כמעט תיירים בארץ, ואי-אפשר יהיה לגייס באמצעות מע"מ התיירות 1.5 מיליארד שקל כמו בשנה רגילה).
9. תקציב הביטחון
לצד תקציב המדינה העיקרי יועמדו עוד 10 מיליארד שקל כרזרבה להימשכות המלחמה עמוק לתוך שנת 2025. תקציב הביטחון הבסיסי יגדל ב-20 מיליארד שקל, ויחד עם הסיוע האמריקאי יגיע לכ-120 מיליארד שקל בשנה הקרובה.
העלאת תעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-2 שקלים בשנת 2025 תישאר בעינה, אולם הבשורה של מירי רגב היא שבני 67 ומעלה יוכלו ליהנות מנסיעה חינם.
10. לוח הזמנים
החל מהשבוע הקרוב ינסחו באוצר את כל הפרטים ב-30 ספרי תקציבי משרדי הממשלה. בימים הקרובים יתחיל תהליך חקיקה מזורז. ב-1 בדצמבר יונחו ספרי התקציב על שולחן הכנסת לאישור בקריאה ראשונה. לאחר מכן יידונו כל סעיפי תקציב המדינה בוועדות הכנסת ובעיקר בוועדת הכספים לקראת אישורם הסופי במליאת הכנסת בקריאה 2 ו-3 בחודש ינואר. אם לא יאושר התקציב עד ל-31 במארס הממשלה תיפול, הכנסת תפוזר ויוכרזו בחירות בתוך 100 ימים.
