בבית משפט השלום בראשון-לציון התקיים אתמול דיון בעתירות המבקשות להסיר את צו איסור הפרסום בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים - שעל פי החשד, בין היתר, נועדו להשפיע על דעת הקהל הישראלית באשר למו"מ לשחרור החטופים בעזה. מי העצורים? מה העבירות המיוחסות להם? איך ראש הממשלה קשור לפרשה, ומדוע בלשכתו מיהרו להתנער מהחשוד המרכזי שעבד בצמוד אליו?
איך נפתחה החקירה בפרשה?
בחודשים האחרונים התפרסמו בכמה כלי תקשורת בעולם, בהם ה"ג'ואיש כרוניקל" הבריטי, כתבות מפי מי שהוגדרו כגורמי מודיעין בישראל. כך, לדוגמה, דווח כי רק 20 חטופים ברצועה עדיין בחיים, או שכ-20 חטופים לא ישוחררו לעולם כי הם קשורים ב"טבעת חיה" למנהיג חמאס יחיא סינוואר. אלא שכבר אז המודיעין הישראלי לא הכיר מידע או הערכות כאלו.
ב-6 בספטמבר פירסם ה"בילד" הגרמני מסמך, שאותו תיאר כ"הנחיות של מנהיג חמאס" כיצד לנהל את המו"מ כך שלא יתקדם לשום מקום, ויאפשר להאריך את המלחמה ואת הסבל של שני הצדדים. באמ"ן זיהו שמדובר במסמך מסווג שהוצא ממקור מידע רגיש במערכת הביטחון, וביקשו לפתוח בחקירה.
אתמול, בהחלטת בית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום מעל חלק מפרטי הפרשה, נכתב כי “החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב”כ ובצה”ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה”ל והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיכון מקורות מידע. בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה".
מי חוקר את הפרשה?
בצה"ל נפתחה חקירה פנימית על אותם מסמכים בחודש שעבר, שאותה חשף רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות". החקירה נפתחה במחלקת ביטחון המידע באגף המודיעין, אך לאור חומרת החשדות החליטו להעבירה לטיפול שב"כ.
לפרק זמן מסוים נמנע מהעצורים להיפגש עם עו"ד, בגלל החשדות בעבירות ביטחוניות שיוחסו להם. לפי חוק סדר הדין הפלילי העוסק בסמכויות מעצרים, אם אדם נעצר בחשד לעבירות ביטחון המדינה, רשאי שב"כ שאמון על החקירה למנוע ממנו מפגש עם עו"ד אם פגישה כזאת עלולה לשבש מעצר של אחרים, חשיפת ראיות או לשם מניעת שיבוש חקירה. לפי ההנחיות, מניעת המפגש היא באישור של פרקליט מחוז ומעלה.
מי העצורים בפרשה?
החשוד המרכזי הוא אלי פלדשטיין, דובר ראש הממשלה לנושאים ביטחוניים בשנה האחרונה. פלדשטיין הוא קצין לשעבר בדובר צה"ל ודוברו לשעבר של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. איתו נעצרו מספר אנשי מילואים בתפקידים מסווגים במערכת הביטחון, ששמותיהם לא מתפרסמים בשלב זה בהחלטת בית המשפט מחשש לפגיעה בביטחון המדינה. אתמול האריך בית המשפט ביומיים את מעצרו של פלדשטיין. המשטרה ביקשה להאריך בשמונה ימים את מעצר כלל החשודים, אך עורך דינו של אחד מהם טען כי מרשו שוחרר.
מה החשדות המרכזיים שנחקרים?
בחקירה שנערכה באופן סמוי בחודשים האחרונים והפכה לגלויה בשבוע שעבר עם מעצר החשודים, נבדק מי היה זה שהוציא את המסמך המסווג מאמ"ן, מסר אותו לפלדשטיין ומשם לכלי תקשורת זרים, וכן אילו מסמכים נוספים הוצאו במהלך המלחמה באופן הזה. עוד ייבדקו הטיפול והנגישות למסמכים מסווגים בתוך לשכת רה"מ ככלל, ובפרט נגישותו של פלדשטיין - שנכשל בסיווג הביטחוני של שב"כ, אותו היה צריך לעבור בשל תפקידו.
איך אדם שלא עבר סיווג ביטחוני נחשף למסמכים סודיים?
לשכת רה"מ וגם שב"כ יידרשו לתת את הדעת כיצד אדם שלא עבר סיווג ביטחוני ממשיך לעבוד בצמוד לראש הממשלה, נוכח בתוך ה"אקווריום" בלשכתו וכן מגיע איתו לביקורים ולדיונים בבסיסי צה"ל, כולל במתקנים רגישים של יחידה 8200, “הבור” בקריה ו”הבור” של חיל האוויר.
למה מבין ההדלפות מאז 7 באוקטובר דווקא זו הפרשה שנחקרת?
המסמך המדובר שיצא ממערכת הביטחון ונמסר ל"בילד" הוצא ככל הנראה ממאגר מידע מסווג מאוד של אגף המודיעין. במערכת הביטחון טוענים כי לעצם פרסומו פוטנציאל נזק לחשיפת מקורות ושיטות של קהילת המודיעין מול האויב. לאחר הסרת צו איסור הפרסום, קבע כאמור בית המשפט כי “עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה”.
מדוע לשכת ראש הממשלה טוענת שאף אחד מעובדיה לא נעצר?
מאז חשיפת הפרשה הוציאה לשכת רה"מ מספר הודעות, שלפיהן אף אחד מעובדיה לא נחקר או נעצר. פלדשטיין ככל הנראה הועסק תחת מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, אך הועבר לבקשת ראש הסגל צחי ברוורמן לשמש כדובר בנושאים ביטחוניים. מאז הופסקה העסקתו תחת המנכ"ל שלי, אך לא הוסדרה אחרת ורשמית הוא לא נחשב כעובד מן המניין.
מחודש אפריל נעשו ניסיונות להעסיקו כיועץ חיצוני בשכר, אך עד לשלב זה לא ברור מה היה מודל ההתקשרות עימו ומאיזה גוף הוא קיבל תשלום. למרות כל אלו, פלדשטיין היה נוכח באופן קבוע בלשכת רה"מ בירושלים ובקריה, וכפי שתועד במספר תמונות שהופצו לתקשורת על ידי דובר ראש הממשלה, הוא היה צמוד אליו בביקורים ובסיורים. לכן, הטענה של לשכת רה"מ כי "האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג ולא לקח חלק בביקורים סודיים" - חוטאת למציאות.
מה חלקו של ראש הממשלה בפרשה?
פלדשטיין הוא אחד ממספר דוברים במשרד ראש הממשלה, לצד עומר דוסטרי, טופז לוק ויונתן אוריך. הדוברים עובדים תחת ראש הסגל צחי ברוורמן, ולעיתים קרובות גם מול ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו. החוקרים יצטרכו לבדוק אם פלדשטיין פעל על דעת עצמו, הקו שאותו מנסה להוביל לשכת רה"מ שמתנערת ממנו בימים אלו, או שמא קיבל הוראות להוצאת המסמכים המסווגים ומסירתם על ידי מי מבכירי הלשכה - או אפילו נתניהו עצמו.
עדותו של פלדשטיין צפויה לשפוך אור על הדלפת המסמך ועל זהות נותן האישור למסור אותו לתקשורת - וייתכן כי בעקבותיה ייחקרו גורמים נוספים בלשכת רה"מ.
בשל הרגישות הביטחונית, לצד העיסוק בחופש הביטוי ובחופש העיתונות בפרשה, מלווים את החקירה מהרגעים הראשונים היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה, עמית איסמן. כל החלטה מהותית בתיק הנוגעת לבכירים בלשכת רה"מ ובעיקר לנתניהו תתקבל רק באישור היועמ"שית.
האם נחקרות הדלפות של מסמכים מסווגים נוספים?
כן. החקירה לא בוחנת רק את הפרסום ב"בילד" או ב"כרוניקל", אלא מטרתה לגלות אם היו מסמכים נוספים ברשות פלדשטיין ומי הגורמים שהעבירו לו אותם מתוך צה"ל.
האם המסמך שהודלף ל"בילד" מזויף?
לא. מדובר במסמך אותנטי שנמצא במאגרי אמ"ן הרגישים ביותר ושהוגדר כבעל סיווג גבוה. אך הצגתו של המסמך ל"בילד" הגרמני כאילו מדובר במסמך שנכתב על ידי סינוואר ומתווה את האסטרטגיה שלו לניהול מו"מ לעסקת חטופים, היא סילוף של תוכנו ומשמעותו.
לפי מערכת הביטחון, מדובר בחוות דעת של דרג ביניים בחמאס והוא אינו קשור למנהיג ארגון הטרור. הצגתו באופן מסולף באמצעות הדלפה לכלי תקשורת זר, שלא כפוף לחוקי הצנזורה, עלולה להיות במטרה להשפיע על דעת הקהל הישראלית ביחס לעסקת החטופים.
איך קשורה הפרשה למאמצים לקידום עסקת חטופים?
המסמך שהודלף ל"בילד", יחד עם מסמכים אחרים שחלקם פוברקו או סולפו, הופצו לאחר מכן בכלי תקשורת באופן המציג נרטיב מסוים שמשרת את עמדותיו של ראש הממשלה.
כך, לדוגמה, במקרה של ה"ג'ואיש כרוניקל" שפירסם מסמך מפוברק, הועצם הנרטיב שחמאס עלול להבריח חטופים דרך ציר פילדלפי ולכן אי-אפשר לוותר על שליטת ישראלית בו במסגרת מו"מ לעסקת חטופים. אותם מסרים עברו אחר כך בראיונות של ראש הממשלה ל"פוקס ניוז", במסיבות עיתונאים, ואפילו בשיחה של רעיית רה"מ שרה נתניהו עם משפחות חטופים.
אותו מהלך תודעה מסונכרן ומתואם, שנועד להשפיע על הציבור בישראל באמצעות הדלפות לכלי תקשורת לצד ראיונות והצהרות של ראש הממשלה, לא נחקר בפרשה זו. אך אין ספק כי ניסיונות ההשפעה של לשכת רה"מ על הציבור בנושא העסקה ראויים לדיון ציבורי מעמיק, בין היתר באמצעות הגילויים שעולים מפרשת המסמכים הסודיים.
מדוע הוטל צו איסור פרסום?
החקירה התחילה באופן סמוי והפכה לגלויה רק בשבוע שעבר עם מעצרם של החשודים. על פי שב"כ והמשטרה, לטובת מיצוי החקירה ומניעת שיבוש תהליכים התבקש צו איסור פרסום גורף על כל פרטיה. ביום חמישי הגישו "ידיעות אחרונות" ו-ynet יחד עם כלי תקשורת נוספים בקשה להסרת צו איסור הפרסום, או לכל הפחות צמצומו, לאור החשיבות הציבורית הרבה שיש לפרשה.
האם ראש ממשלה לא יכול להחליט על פרסום של מסמך מסווג בהתאם לאינטרסים של המדינה?
על פניו, כן. ראש הממשלה ולשכתו חשופים למסמכים מסווגים רבים ויכולים להחליט כי פרסומו של מסמך מסוים משרת את מדינת ישראל, בין אם למטרות הסברה או למטרות אחרות. אך לרוב נהוג כי החלטה כזו תחייב התייעצות כלשהי עם גורמי הביטחון, שכן היא עלולה לסכן מקורות ושיטות של קהיליית המודיעין, כפי שנחשד שקרה בפרשה הזו.
לפי הידוע, המסמכים המדוברים לא הועברו ללשכת רה"מ בציר הרשמי, ממערכת הביטחון דרך המזכיר הצבאי, אלא הוצאו ונמסרו על ידי אנשי מילואים בצה"ל ישירות לפלדשטיין. כמו כן, מערכת הביטחון לא הייתה שותפה להחלטה לפרסם את המסמכים המסווגים והופתעה מפרסומם.
מה טוענים בלשכת ראש הממשלה?
מאז שנחשפה הפרשה, הוציאה לשכת רה"מ חמש הודעות שונות בנושא לכלי התקשורת. ביום חמישי נמסר כי נתניהו דורש להסיר מיד את צו איסור הפרסום, שכן "הערפול המתמשך משמש כסות להכפשה מכוונת וזדונית נגד לשכת רה"מ". רק אתמול פנה רה"מ ליועמ"שית וביקש להצטרף לעתירה.
בהודעה אחרת התנערו בלשכה מפלדשטיין, וטענו כי "בניגוד לפרסומים השקריים ולמראית העין שמנסים לצייר בתקשורת, איש מלשכת ראש הממשלה לא נחקר ולא נעצר". עוד הוסיפו כי החשוד "לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים". בניגוד לטענות, בימים האחרונים התפרסמו תמונות של נתניהו ופלדשטיין האחד לצד השני בביקורים רשמיים ביחידות בצה"ל.
נושא נוסף שאליו התייחסו בלשכה הוא הטענה לאכיפה בררנית. באחת ההודעות נטען כי מלשכת רה"מ לא הייתה כל הדלפה אך "דווקא כן היו עשרות הדלפות שפורסמו בכלי תקשורת בארץ ובחו"ל שחשפו פרטים אודות המו"מ להשבת החטופים, מישיבות סודיות בקבינט ומפורומים רגישים אחרים - וזאת מבלי שאיש נחקר".
לבסוף, טענו בלשכת רה"מ כי "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת ראש הממשלה מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת", בהתייחסות למסמך שפורסם ב"בילד" הגרמני.
עוד טענו כי, "המסמך רק סייע למאמץ להחזרת החטופים, ובוודאי שלא פגע בו. המסמך והכתבה חשפו את שיטות חמאס להפעלת לחץ פסיכולוגי מבית ומבחוץ על הממשלה והציבור הישראלי בהאשמת ישראל בכישלון השיחות לשחרור החטופים. זאת בשעה שכולם יודעים, כפי שאושר שוב ושוב על ידי בכירים אמריקאים, כי חמאס הוא זה שמונע את ביצוע העסקה".