אחרי שהממשלה הודיעה לבג"ץ על כוונתה למנות את נציב שירות המדינה ללא הליך שיאפשר למועמדים אחרים לגשת, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נימוק להחלטה - ודרשה לוודא ליווי משפטי.
היועמ"שית למעשה ביקשה מהממשלה להסביר מדוע אינה מוכנה לנקוט הליך תחרותי כלשהו, שיאפשר למועמדים שונים לנציב שירות המדינה, גם כאלה שלא סומנו מראש על ידי ראש הממשלה, להגיש מועמדות.
לפני כשבועיים נערך דיון בבג"ץ נגד החלטת הממשלה לשנות את הליך המינוי לתפקיד. נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר, הציע בדיון שתי חלופות למינוי נציב שירות המדינה כדי להגיע לפשרה. בהצעה הראשונה, ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, הבודקת את טוהר המידות במינויי הבכירים בשירות המדינה, תבדוק גם את הכשירות של המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה. ההצעה השנייה היא שהוועדה שבחנה ואישרה את מועמדותו של הנציב הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, תשוב ותבדוק באופן חד-פעמי את המועמד שתציע הממשלה.
בהרב-מיארה הציעה לממשלה ועדת איתור המעניקה ליועצת המשפטית לממשלה השפעה רבה בנעשה בה, וציינה כי ללא ועדה זו ייפתח פתח מסוכן למינויים פוליטיים בשירות הציבורי.
בתוך כך, בוועדת השרים לחקיקה אושרו חוקים מעוררי מחלוקת נוספים. הוועדה אישרה לקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ דן אילוז (ליכוד), שתקשה על ערבים להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות. מדובר בתיקון שירחיב את האפשרות לפסול רשימות או יחידים מלהתמודד בבחירות המוניציפליות, אם תמכו במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.
בנוסף, למרות התנגדות היעמ"שית אישרה ועדת השרים את הצעת החוק לקיצוץ תקציב תאגיד השידור הציבורי. לפי הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), מקור המימון העיקרי של התאגיד, שנגבה באמצעות אגרת רישיון הרכב ומועבר לתאגיד על ידי משרד התחבורה, יוחלף בתקציב לא קבוע שמקורו בתקציב המדינה. בחוות דעתם של המשנים ליועמ"שית מאיר לוין ואביטל סומפולינסקי נאמר: "ההצעה נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי".
