על ראש הממשלה המנוח. 29 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, בידי זד יהודי. זכיתי לעבוד שנים במחיצתו, לרבות כמזכיר ממשלתו וכראש משלחתנו להסכם השלום עם ירדן - שעליו חתם רבין לפני 30 שנה.
רבין היה ראש ממשלה צבר ראשון, שהתגאה בהיותו יליד ירושלים. לוחם מנעוריו ומפקד, שפעל בכל מאודו לביטחון ישראל ולהרחבת מעגל השלום. איני יכול להשלים עם הדרך שבה תמו חייו. זכרו ינון.
על יתומי צה"ל וזכויותיהם. המלחמה הקשה הזו הוסיפה למשפחת השכול אלמנות, יתומים והורים שכולים רבים. מה שאינו ידוע ברבים הוא שיתומי צה"ל אינם כיום קטגוריה לעצמה במערך החוקי, אלא ככלל "סמוכים על שולחן אמם" באשר לזכויותיהם. לפני שנים אחדות רחש טוב ליבו של סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף המשפחות וההנצחה אריה מועלם, והוקמה על ידי שר הביטחון בני גנץ ועדה ציבורית בראשותי, מורכבת מאנשי צבא, אקדמיה וממשל וארגון אלמנות ויתומי צה"ל, בעיקר לעניין יתומי צה"ל המבוגרים. דוח הוועדה, ששידרג את מעמד היתומים, מחייב חקיקה, וזו אינה מקודמת בגלל ויכוח בין משרד הביטחון וצה"ל, המבקשים להוסיף הטבות מעבר למה שהומלץ, לבין האוצר. בעיניי עיכוב החקיקה הוא פגיעה קשה ביתומים, המתווספים לצערנו במספרים גדולים. השכל הישר מחייב חקיקת המוסכם וטיפול ביתר בהמשך - לא פגיעה ביתומים.
על הדחת יועץ משפטי למשטרה. בהיותי יועץ משפטי לממשלה נזדמן לי להגן על כעשרה יועצים משפטיים למשרדי ממשלה ששרים ביקשו לסלקם מן הדרך, כי חוות דעתם לא נשאו חן בעיניהם. במקרים הללו, אחרי שיחות ארוכות עם השרים ומסרים ברורים, נמנעה ההדחה. צריך להיות תמים במיוחד לחשוב שהעברתו מהתפקיד איננה קשורה בהשראת השר, בין השאר בעקבות עמדתו בקשר להקפאת קידומו של קצין שהליך תלוי ועומד נגדו, עמדה שהיא בחינת פשיטא. קשה לי, מניסיוני, לקבל את סיפור "הליך המינויים הסדור", וגם את ההתכתבות הלא מכבדת מטעם המפכ"ל עם היועצת המשפטית לממשלה. ביום אישור מינויו של המפכ"ל החדש פגשתיו באקראי בקבר רחל. איני מכירו אישית, אך בירכתיו להצלחה. ברכתי בעינה, ברם לא באלה תהא תפארתו.
על שם המלחמה. משה דיין, שהייתי עוזרו, נהג לומר שהמוטיב המרכזי בחייו הוא תקומת ישראל בארצו. הביטוי "תקומה" יכול לחול על תהליכים רבי שנים, אך אם צריך לייחס את הביטוי תקומה לאירוע מסוים, הרי זו הקמת המדינה בתש"ח לאחר אלפיים שנות גלות. לכן סבורני שלמלחמה הזאת צריך לקרוא במה שנחרת בדם ואש בזיכרוננו ובליבנו, מלחמת 7 באוקטובר. כל שם אחר לא יתחבר לזיכרון היום הנורא והימים הנוראים שלאחריו. תקומת ישראל בארצו תמשיך בסיעתא דשמיא לנצח, גם בלא שנייחד אותה למלחמה הזאת.
על פרופ' יהודה באואר. נלקח בימים אלה בשיבה טובה ההיסטוריון פרופ' יהודה באואר, מורי משכבר באוניברסיטה העברית, שראשיתו איש פלמ"ח וחבר קיבוץ שובל ימים רבים, והמשכו היסטוריון שואה מן הגדולים בעולם. כמורה וחוקר באוניברסיטה העברית היה חלוץ בשדה הרגיש של חקר השואה. באואר היה כריזמטי ודעתן, גם מעבר לתחומו. אף בזקנה מופלגת יכול היה להרצות בלי ניירות ובאופן שוטף. אפשר היה להתווכח עם דעותיו; אי-אפשר היה להתעלם מהן. זכרו לברכה.
לכבוד אתי ברנט. פורשת אחרי 52 שנה במזכירות הממשלה אתי ברנט, סגנית מזכיר הממשלה. משרתת ציבור אמיתית ומעולה, ששירתה כל ממשלה באשר היא בנאמנות, במסירות ובדיסקרטיות. זכיתי והייתה מזכירתי בשכבר הימים, כמזכיר הממשלה (1994-1986). צלצול טלפוני ממנה באישון לילה "בישר" על ראשית מלחמת המפרץ הראשונה. עבדנו יחד גם במאמצים לשלום עם ירדן והפלסטינים. תודה וכה לחי!
זכיתי לעבוד שנים במחיצתו של רבין, לרבות כמזכיר ממשלתו וכראש משלחתנו להסכם השלום עם ירדן - שעליו חתם רבין לפני 30 שנה
