חמישה חשודים נעצרו עד כה בפרשת המסמכים המסווגים. המרכזי שבהם, שזהותו נחשפה, הוא דובר ראש הממשלה אלי פלדשטיין. הארבעה האחרים, כך נודע אתמול, משרתים ביחידה מסווגת שתכליתה למנוע הדלפות ולשמור על סודות ביטחוניים. האחרון שבהם, קצין בדרגת רב-סרן, נעצר אתמול - ומעצרו הוארך עד יום חמישי.
שלשום, בתום הדיון בבית משפט השלום בראשון-לציון בהארכות המעצר של החשודים, טען עורך דינו של אחד מהם כי הוא שוחרר למעצר בית. אחריו התקיים דיון בבקשה להסרת צו איסור הפרסום מעל הפרשה, שהוגשה על ידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet יחד עם כלי תקשורת נוספים.
הצו סויג, והשופט התיר לפרסם כי החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש, נלקח מתוך מערכות צה"ל, והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, וסיכון מקורות מידע. עוד הותר לפרסם כי בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה.
אמש אמר גורם ביטחוני שמכיר היטב את הפרטים, הוצאת המידע הסודי גרמה נזק ממשי לנוכח העובדה שחשפה מעקב אחר צינור מסוים בחמאס. עקב כך, הועמדו בסכנה פעילויות הקשורות לאפשרויות שחרור חטופים.
במוקד: המקור
החקירה החלה ביוזמת צה"ל, שפנה לשב"כ במטרה להבין איך מידע סודי ביותר דלף החוצה מתוך מאגר של 8200 וכדי למנוע את המשך הדליפה. כאשר נפתחה החקירה, איש לא ידע שהיא תגיע עד לפלדשטיין, שהיה דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושאים ביטחוניים בשנה האחרונה.
המקום ממנו דלפו המסמכים, יש לציין, לא היה גדול ולא היו נוכחים בו הרבה אנשים. למעשה, מדובר על אזור מתוחם ומבודד, שבו מספר מצומצם של אנשים החליטו על דעת עצמם לתת את המידע הסודי לגורם בלתי מוסמך, ממנו הוא הגיע לדובר של נתניהו - שמסר אותו, על פי החשד, לעיתון ה"בילד" הגרמני.
אך הסיפור החשוב ביותר בפרשה הוא לא הנייר עצמו, מה שמכונה "מסמכי סינוואר", אלא הציר שממנו יוצא המידע. גורם שמעורה בפרטים הדגיש כי אין כאן עוד חקירה על הדלפות - אלא חקירה שנועדה להבין איך דולף מידע סודי ביותר לגורמים בלתי מוסמכים. כלומר, הסיפור הוא לא המידע שדלף, אלא המקור שלו.
גורמים שמעורים בפרטים דחו על הסף טענות שעלו בנוגע לחקירה בררנית, וציינו כי שב"כ חקר את עצמו ואף עצר עובדת בשורותיו בחשד לדלף סוד. הסיבה לכך שבשב"כ לא נפתחו חקירות על הדלפות מסמכים שנכתבו לפני 7 באוקטובר, היא שאותן הדלפות לא היו בהקשר של "ציר דלף סוד חי" שיוצא החוצה, כפי שקורה כעת.
ניתן להעריך כבר עכשיו כי אין כאן חשד לריגול או בצע כסף. החשודים, כך נדמה, לא עשו משהו בכוונה לפגוע במדינה. ולמרות זאת, מדובר בעבירה חמורה של מסירת מידע סודי לגורם בלתי מוסמך ביודעין - ולא לפי הנהלים.
מהמילואים ללשכת רה"מ
עם פרוץ המלחמה, מתברר כעת, ממש בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר, עסקו בלשכת נתניהו בצירוף דובר חדש לעיתונאים בנושאי צבא וביטחון, למרות שהתפקיד הזה כלל לא היה קיים לפני כן, ולשכת שר הביטחון היא זו שהייתה לאורך השנים בקשר עם הכתבים הצבאיים. דוברי ראש הממשלה, נציין, כן דיברו עם הכתבים במהלך השנים, אך לא הייתה לכך הגדרה ייחודית ומלאה כפי שהכינו עבור פלדשטיין.
וכך, כבר בתחילת השבוע השני של המלחמה, ביקש מנכ"ל משרד ראש הממשלה לגייס את פלדשטיין לחמ"ל החירום הלאומי שנמצא במשרד הביטחון מטעם משרד רה"מ, ככל הנראה כדי לממן את העסקתו. פלדשטיין, כך נודע ל"ידיעות אחרונות", גויס ללשכת רה"מ על תקן משרת מילואים של רח"ל (רשת חירום לאומית).
במשך שלושה ימים, באמצע חודש אוקטובר אשתקד, הוא הועסק כקצין במילואים בתפקידו החדש בלשכת נתניהו - ולא הגיע למשמרת בחמ"ל רשות החירום הלאומית. כאשר גילו במשרד הביטחון שפלדשטיין לא מבצע את התפקיד שאליו הוא גויס, הם ביקשו מיד מאכ"א (אגף כוח אדם) לעצור את העסקתו ושירותו כאיש מילואים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "לבקשת לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה גויס פלדשטיין למילואים ב-15 באוקטובר (השבוע השני של המלחמה) לתגבור חמ"ל החירום מטעם משרד רה"מ, אולם לאחר שלושה ימים התברר שהנ"ל לא מאייש תפקיד בחמ"ל כחלק מהיקל"מ (יחידת קישור למשרדי ממשלה) ולכן שוחרר באופן מיידי על ידי רח"ל".
