גם לאחר שנדלקו כמה פלורסנטים בחדר החשוך שהוא פרשת גניבת המסמכים המסווגים, ספק רב אם הצופים והצופות בדיונים הארוכים ועתירי האמוציות באולפנים מבינים עד הסוף מה רוצים מחייהם. אחת הקושיות, למשל: האם מעכשיו צריך להגיד לאינסטלטורים שיש בעיית "דֶלֶף" באמבטיה, כמו שאומרים הפרשנים הביטחוניים בפנים חמורות סבר? כי מתברר ש"דליפה" כבר לא עושה את העבודה.
אבל מבעד לחרכים של הפרטים המותרים לפרסום, כבר ניתן להבין מהסיקור בערוצים השונים שבישראל מתחוללת מלחמה גלויה בין שלטון נתניהו למערכת הביטחון. בערוץ 14, למשל, מלבד הניסיון המתבקש להרחיק את האש מלשכת ראש הממשלה, מנווטים את הפרשה לטובת קידום תאוריית ה"דיפ-סטייט". שמעון ריקלין, לדוגמה, הסביר אתמול שאנשי המודיעין החשודים בגניבת המסמכים, עשו זאת כביכול כדי לחשוף את הדרג המדיני למידע שהדרג הצבאי מונע ממנו במכוון. בדיון באולפן החשודים הושוו לחייל שהתריע מפני המחדל במלחמת יום כיפור. כלומר: גם אם הייתה גניבה, הייתה לה תכלית שאסור לזלזל בה.
כשהמגיש פנה לפרופ' משה כהן-אליה, מומחה למשפט חוקתי, בנוגע לסוגיה החשובה של מניעת מפגש בין חשודים לעורכי דין, הוא כבר שמע את המילים המפורשות: "תחזור לרעיון של הדיפ-סטייט... מה שאנחנו רואים עכשיו בצורה מאוד-מאוד ברורה, זה איך המדינה שבתוך המדינה פועלת כדי להשיג מטרות פוליטיות תוך סיכול ממוקד של יריבים פוליטיים". רוצה לומר: אם אכן חיילים העבירו לגורם פוליטי מסמך סודי בלי רשות ובלי סמכות, זה בגלל שלא הייתה להם ברירה, וכעת ה"דיפ-סטייט" נוקם ונוטר.
לא במקרה, בערוץ 14 וגם בקרקס של אילה חסון בערוץ 11, שנדד עד ניו-יורק לכבוד הבחירות, הזכירו את פרשת שדה תימן: שני האירועים מייצגים את אותו קרע עמוק ויסודי סביב שאלת ה"דיפ-סטייט". צד אחד מאמין ששלטון החוק לא חף מפגמים אך לא פועל מתוך מזימה זדונית ואפלה; וצד אחר מאמין ש"המדינה בתוך מדינה" הינה עובדה מדעית ומטרתה היא פגיעה ברצון "העם" וטובתו. בצד אחד נמצאים רוב גופי התקשורת (למעט בודדים בתוכם), שלעיתים חוטאים בעיוורון כלפי מערכות עתירות כוח. בצד האחר נמצאים פחות גופי תקשורת, שמפצים על הפער הכמותי בווליום מחריש אוזניים ואגרסיביות של די-9.
לכן, אגב, הפרשה הנוכחית היא הרבה דברים אבל קשה לתאר אותה כהפתעה: אם תפיסת המציאות של רבים גורסת שישראל מתנהלת כמו ב"הומלנד", אין פלא שחלקם מתנהגים כמו דמויות בסדרה, רק בהבדל אחד קטן: מבדר זה לא.
בקטנה
בחדשות רשת ראיינה אמש נריה קראוס את דילן גפן בתור מומחה לפוליטיקה אמריקאית. בחדשות קשת שוחחה אלמז מנגיסטו באותו נושא עם ילד בן 12 . אצל אילה חסון בחדשות כאן התברר שסא"ל (במיל') מרקו מורנו הגיע למסקנה מרחיקת לכת: התוצאות במרוץ לנשיאות יוכרעו במדינות המתנדנדות. יש כל מיני סיבות חשובות שבגללן צריך לברך על כך שהבחירות בארה"ב הגיעו לקו הגמר: התהומות אליהן הידרדר הסיקור בישראל זה רק הבונוס.
