הוא יהיה נשיא נבזי. הוא יכתוש את הסטטוס קוו. הוא יחתור תחת שלטון החוק, ישלח לכלא מתנגדים פוליטיים, ילחם ב"אויב מבפנים", יטהר את המוסדות הפדרליים ממי שלא נאמן לו. הוא ירסק את הדמוקרטיה שמעניקה זכויות ללהט"בים וטרנסג'נדרים ויגרש מיליוני מהגרים. הוא יעניש אישה שתעשה הפלה וגם את הרופא שלה שביצע זאת. הוא מאמין שיש אנשים נחמדים גם בתנועות הניאו-נאציות ואלו הדוגלות בעליונות הגזע הלבן. הוא רוצה להחזיר את אמריקה לגדולתה, כלומר למחוק את הגיוון האנושי שלה: אמריקה לאמריקאים וצבעה לבן כשלג.
אלו הן לא הערכות או ניחושים, אלו הדברים שאמר דונלד טראמפ בעצמו, על עצמו. הוא חוזר לבית הלבן חסר מעצורים, לא דופק חשבון, אל נקמות אלוהים על שלתפיסתו גנבו לו את הבחירות ב-2020. עכשיו הוא עשה את הקאמבק הגדול בכל הזמנים והוא בא לסגור חשבונות יותר מאשר לרפא את אמריקה. הוא זועם, ויכנס לתפקידו ללא בלמים ואיזונים: הוא קיבל לראשו כתר, והוא ינהג כמו מלך כל יכול כמו שרצה תמיד והאשים את כל העולם שלא נתנו לו. לאמריקה היה חלום יפה של ערכים, דמוקרטיה, נאורות, היא הייתה זרקור תרבותי ומדעי לעולם. אלא שמתחת לאפה של אמריקה הנאורה, זאת שהביאה לעולם את טוני מוריסון ומרטין לותר קינג, זו שהקימה את אוניברסיטת ברקלי ואת אם-איי-טי, צמחה מפלצת. בבחירות הללו טראמפ קיבל יותר קולות מאשר בבחירות 2020 במעוזים שלו: כלומר יותר ממחצית המדינה שואפת להיות בת דמותו של מנהיג גזען, מיזוגין, הבז לשונה ולאחר, נרקיסיסט הדוגל בבורות, שפתו שפת ביבים שרק על עצמו ידע לדבר וצר עולמו כעולם נמלה.
האיש שעוזריו לשעבר מכנים אותו פשיסט והוא עצמו הצהיר שינהג הפעם כמו דיקטטור - צריך להקשיב לו. זו תהיה הקדנציה האחרונה שלו, הוא לא צריך להתנחמד, ולא לרצות אף אחד. הסנאט עבר לשליטת הרפובליקנים, כנראה גם בית הנבחרים יישאר שלו. בבית המשפט העליון יש לו רוב צייתן. אמריקה הליברלית שהתעוררה מבועתת אחרי ספירת הקולות חוששת שהאיש שניהל מרוץ בחירות הבנוי על הפחדה ובריונות, גורר את האומה לעידן של אי-ודאות וקריסת הדמוקרטיה. היא אחוזת אימה מכך שינחיל כאוס אמריקאי חדש, לא רק פנימה אלא גם כלפי העולם. הוא איים לפרק את נאט"ו ולצאת מקואליציית העולם אשר מנסה לתת מענה מדעי להתחממות הגלובלית כי לדעתו אין דבר כזה – זו רק מזימה של סין. מזלו הגדול היה שמולו התמודדה קמלה האריס שהייתה מועמדת חלשה מלכתחילה. היא הביאה עימה הרבה שמחה ועליצות לקמפיין, אך התמקדה בעיקר בדבר אחד: בהשמצת טראמפ. היא לא הציגה תוכניות משכנעות לפתרון בעיית ההגירה, הכלכלה או ביטוח הבריאות. היא הייתה חזקה בהצהרותיה על זכות האישה על גופה, אבל לא הצליחה לשכנע שיש לה כלים או חזון כדי לתקן את ארצות-הברית. טראמפ כתש אותה. ייתכן שאם הייתה גבר, הקרב על אמריקה היה נראה אחרת. אמריקה שהייתה מוכנה לקבל נשיא שחור שעשה היסטוריה, כנראה לא בשלה לאישה נשיאה, ועוד בת של מהגרים, שלדעת רבים מזהמת את הלובן הנכסף של מחצית אמריקה. לא רוח חדשה הביא ליל הבחירות הזה כי אם סופה משתוללת שמאיימת לקבור תחתיה את הדמוקרטיה המפוארת בעולם. בעוד מחצית המדינה חוגגת את שובו, המחצית השנייה מנגבת את הדמעות כשהיא אחוזת אימה.
אורלי אזולאי היא מחברת הספר "הקרב על אמריקה – מסע בקו השבר", “ידיעות ספרים”
לא רוח חדשה הביא ליל הבחירות הזה כי אם סופה משתוללת שמאיימת לקבור תחתיה את הדמוקרטיה המפוארת בעולם
