כבר בגיל צעיר קיבלה חנה סנש מצלמה מסוג Agfa Box-Spezial אותה היא לקחה לכל מקום שאליו הלכה. היא צילמה בביתה בבודפשט, בחופשות המשפחתיות, וגם כשעלתה לארץ ישראל. כעת, חושפת הספרייה הלאומית כמה צילומים לא מוכרים של סנש – מהונגריה ומישראל – השמורים בארכיונה העשיר.
בארבע השנים האחרונות, מאז הופקד ארכיונה בספרייה, נסרקו כתבי היד, היומנים, המכתבים ולאחרונה גם מאות רבות של תצלומים שמרביתם לא פורסמו עד כה וכעת יהיו נגישים לציבור הרחב באתר הספרייה הלאומית.
על אף שחנה סנש הייתה רק בת 23 בעת הוצאתה להורג, היא השאירה אחריה עיזבון עשיר מאין כמותו. סנש הייתה משוררת וכותבת מוכשרת. היא ניהלה יומן אישי עד היום שבו עזבה את ארץ ישראל בדרכה לאירופה, וכתבה מכתבים רבים לאמה ולאחיה מאירופה.
בשנת 1945, חזר חייל הבריגדה היהודית משה ברסלבסקי לארץ ומצא מתחת למיטתה בקיבוץ שדות ים מזוודה ובה מכתבים, יומנים ואלבומי תמונות, ובהמשך נמצאה בידי חברתה גם מחברת השירים שהפקידה בידה לפני צאתה לשליחות. כך למעשה נוצר "ארכיון חנה סנש", המכיל את כלל כתביה של המשוררת-לוחמת הציונית. "סנש הייתה גם צלמת מוכשרת והקפידה לצלם ולתעד אירועים קטנים וגדולים בהם לקחה חלק, וגם אהבה להצטלם בעצמה באתרים ובמקומות שבהם ביקרה וטיילה", סיפר מנהל הארכיונים בספרייה הלאומית, מתן ברזלי. "במכתב שכתבה לאמה מעמק יזרעאל היא מתבדחת, 'עכשיו כולם רוצים שאצלם אותם, כאילו מינו אותי לצלמת החצר'. ובפעם אחרת היא כתבה ביומנה - 'עכשיו אלך לסדר את הצילומים והרפרודוקציות שלי, עיסוק זה גורם לי הנאה רבה'".
בחלק מהתצלומים כתבה חנה סנש משפטים קצרים על גב התמונה, חלקם צורפו למכתבים ששלחה למשפחתה בהונגריה, וחלק נשמרו באלבומים המסודרים בקפידה עם כותרות שאותן הקלידה במכונת הכתיבה שלה.