"שמעתי אזעקה, אמרת שתחזור אליי. רצינו להיות יחד עד הסוף – והיינו עד הסוף שלך". אותה האזעקה קטעה את שיחת הטלפון של אריאל סוסנוב ז"ל, עם בת זוגו עטרה. שיחת הטלפון שהפכה להיות השיחה האחרונה. אתמול, בלוויתו, היא אמרה: "קיבלת רסיס בכתף ובלב והלב שלי נשבר לרסיסים".
אריאל, לוחם הנדסה קרבית ומדריך ב"כנפיים של קרמבו", נהרג שלשום מפגיעת רסיס רקטה בצאתו מלבנון. בהלווייתו סיפרו הוריו על ילד מחונן ומלא נתינה שבחר בלחימה במקום בקריירה מדעית. "ילד פנומן, חכם, עם יכולות גבוהות ושאיפות", סיפר גבי, אביו, מעל קברו. "צר לי מאוד שאריאל לא זכה להגשים אותם". שושנה, האם, ספדה בדמעות: "ילד מיוחד כמוך אין. מי ידאג לי עכשיו? איפה אתה עכשיו? אתה בעולם שכולו טוב, אבל כואב לי. אתה חסר לי. הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים. לפעמים שיתפת אותי בחלומות שלך והבנתי מה אתה רוצה בחיים. ידעתי שאתה רוצה להיות גיבור. הפכת להיות גיבור. גיבור של אמא".
