הסיפור של "קופה ראשית" היה אמור להסתיים כבר אחרי העונה הראשונה, ב-2018. הטלוויזיה החינוכית, משכנה הראשון של הסדרה, עברה שינויים שלא איפשרו המשך לעונה נוספת; ערוץ 10, שביקש להמשיך לעונה השנייה, נקלע למצב שהוביל בסופו של דבר למיזוג עם רשת; אבל אז הגיע תאגיד כאן שהימר נכון על היוצרים נדב פרישמן ויניב זוהר, והמשיך את דרכה של "קופה ראשית" בטיימינג אידיאלי – הקורונה, התקופה שבה הפכו החיים לרצף של גיחות בין סופרמרקטים. הסדרה נעשתה להיט, ומחרתיים (ג') עולה העונה החמישית שלה, שצולמה במהלך המלחמה.
"לצלם קומדיה בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי", אומרת נועה קולר – כלומר, מנהלת הסניף, שירה שטיינבוך. "איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק".
קולר חוותה את הסיטואציה במלוא עוצמתה במהלך צילומי הפרק המיוחד שהופק השנה, "קופת ברזל". "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם חיוך. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות".
הרבה אחרי צילומי הפרק המיוחד יש עדיין חטופים בעזה.
"נושא החטופים הוא הכואב והאכזרי ביותר. פשוט שבר. אני לא מצליחה להבין למה הם עדיין שם, ואיך החזרתם היא לא הדבר הראשון בסדר העדיפויות של הממשלה".
העונה החמישית, לדבריה, נושאת חידוש לגבי התפקיד שלה ומבנה הסדרה בכלל. "בפעם הראשונה יש קו עלילה אחד שנמשך לאורך כל הפרקים. היוצרים לא כתבו קו כזה בעונות הקודמות. אותי באופן אישי זה מרגש, כי זה קשור בדמות של שירה".
