בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הצעת חוק "עוקף שחיתות שלטונית" – "חוק הרוגלות" – צפויה לעלות היום להכרעת ועדת השרים לענייני חקיקה.
ההצעה עוסקת בהסדרה באופן חוקי של כל נושא החדירה הסמויה למחשבים לצורך חקירות משטרה, כחלק מלקחי "פרשת פגסוס".
כיוון שהיא עוסקת בסמכויות חקירה של המשטרה הצעת החוק הייתה צריכה להיות הצעה ממשלתית, אלא שזה חודשים מתנהל בנושא עימות בין היועמ"שית בהרב-מיארה, לבין שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
הסיבה לעימות היא אי-הסכמתו של השר לוין לקדם את ההצעה, אם היא תכלול את השימוש ברוגלות גם לצורך חקירות עבירות של שחיתות שלטונית.
לכן, לאחר שהמאמצים לקדם את החוק כהצעה ממשלתית נכשלו, הוא יעלה היום לוועדה כהצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), המאפשרת למשטרה להשתמש ברוגלות לחקירת כל סוגי הפשיעה, מלבד עבירות השחיתות השלטונית.
בהרב-מיארה מגדירה את נוסח ההצעה הפרטית כפגיעה עמוקה בחקירות עבירות שחיתות השלטון, ובראשן לקיחת שוחד. "המשמעות של קידום ההצעה שבנדון, ללא עבירות השחיתות השלטונית, בניגוד לעמדתם המקצועית של גורמי אכיפת החוק, היא פגיעה קשה ביכולת של מערכת אכיפת החוק לסכל ולחשוף עבירות של שחיתות שלטונית חמורות, ובד בבד מתן הקלה משמעותית לעברייני שחיתות שלטונית, תוך הפיכת התווך הווירטואלי לעיר מקלט עבורם לתכנון עבירות ולביצוען", כתבה לשר לוין.
לחברי ועדת שרים לחקיקה צורפה חוות דעתו של המשנה הבכיר ליועצת, עו"ד שרון אפק, שכתב: "קידום ההצעה בנוסחה הנוכחי אינו מתיישב עם תפיסתה של מדינת ישראל שלפיה יש להיאבק בשחיתות השלטונית ולהקצות לכך משאבים וכלים שיאפשרו מאבק אפקטיבי, ופוגע בחובת הממשלה כלפי הציבור".
בחוות דעתו פירט עו"ד אפק גם את סלע המחלוקת: "הצעת החוק הממשלתית טרם קודמה נוכח מחלוקת אחת שעניינה העבירות שעליהן תשתרע הצעת החוק. זאת לאור עמדת שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, לפיה משטרת ישראל לא תוכל לבצע חיפוש סמוי לשם סיכול או חשיפת עבירות שחיתות שלטונית, לרבות החמורה שבהן – לקיחת שוחד, שעונשה עשר שנות מאסר. לכן עמדתנו היא שיש להתנגד להצעה ששוללת שימוש בחיפוש הסמוי לצורך חשיפת עבירות שחיתות שלטונית, נוכח פגיעתה הקשה בשלטון החוק".
