ניר אורבך הוא מכוכב אחר. אפשר להבין את זה כי הלב והעיניים שלו חלק גדול מהזמן מופנים מעלה. אל כוכב צדק, ונגה וכל מה שמעלינו.
ובעיקר בגלל שעם העולם שפה הוא לפעמים מסתבך. אי-הבנות כאלה קטנות שנהיות פתאום בלגן. למשל הוא מתפרץ וצועק בבית הספר של הילדים; או יש מחסום משטרתי והוא לא עוצר, כי הוא עייף ורוצה כבר הביתה, אז מתפתח מרדף ומתפתח כתב אישום. כאלה.
כשהאחות שקד שואלת למה הוא אוהב כוכבים, ניר משיב, תוך שהוא מתבונן מבעד לטלסקופ, שבחוקי היקום יש היגיון ברור שלא קיים בחיים האנושיים. למשל, הוא מסביר, אפשר לדעת מתי יהיה ליקוי חמה בעוד מאה שנה.
זה באמת משהו נחמד לדעת. ובכלל, אתה מבין, יש פה אחד שנאחז ככה חזק בוודאות של חוקי הכוכבים מעליו. כי כאן למטה, בפלנטה המסובכת שלנו, דברים הרבה פחות צפויים. שלא לדבר על בני האדם.
ניר אורבך הוא אוטיסט, על הספקטרום. כלומר מסתבר. הוא לא אובחן לאורך מרבית שנות חייו. עד גיל 43 בערך. איך זה יכול להיות? פעם הייתה פחות מודעות לזה. ובכלל, "לא ידענו אם זה בסדר להגיד לניר מהו. אם אפשר להלום בו עם האמת בפרצוף", אבא שלו מנסה להסביר.
אז אחותו שקד ביימה סרט שהולם עם האמת. זו סופה של אמת שלא נושמת מספיק. להלום. "ציפורים משונות", שהוקרן אמש בכאן 11, הוא סרט תיעודי, שצולל לעומקי הסיפור המשפחתי של האורבכים. שקד, ניר, שני אחיה, האם שנפטרה והייתה כנראה גם על הספקטרום, האב שהוא צפר חובב, וגם הראש שלו מופנה מעלה.
סיפור של משפחה. עוד משפחה בעולם הדחוס הזה. עם כל רגעי האושר והרגעים שבהם דברים נראים פחות זוהרים. הנה, המצלמה מזגזגת לה בין אז לעכשיו, בין סרטוני ילדות מלאי תום ונאיביות - שנסדקים, הלוך וסדוק, בעזרתו האדיבה של ההווה המפוכח. הידען. זה שיודע לעשות אבחונים ועל הדרך לתייג.
הסרט לא רק נוגע בסודות של אז, אלא מלווה את ההתמודדות. ניר ושני ילדיו, גם הם על מנעד האוטיזם; ניר ושלושת אחיו, שצריכים לתת יד להתמודדות שלו; ניר והאבחון שאליו הוא צועד בעשור החמישי לחייו.
בסוף זה סרט מלא אומץ, מאלה שנרקחו במחוזות התקלה האנושית. במחוזות החמלה האנושית. במחוזות החיבוק.
קסם נוסף של "ציפורים משונות" הוא בטיימינג של שידורה: שעות בין הערביים של חיינו. ימים שבהם ארץ אהובה קורסת תחת כובד מלחמותיה. והאנושיות נדחקת. ונפש האדם נדחק. ובחדשות יש טראמפ וביידן ונתניהו. דברים גדולים כאלה. אז הנה שעה וקצת שנוגעות באחד, ניר. איש שכנראה לא פגשתם אבל הוא מלא קסם.
סיום הסרט הוא המקסים ביותר. מקסים, מקסים, מקסים. תרצה לצלם, שקד שואלת את ניר ונותנת לו את המצלמה. והוא, בזמן הקרוב יהיה עם העדשה בשמיים. לא יזוז משם.
מישהו מכוכב אחר, לא זוכר אם אמרתי.
בקטנה
אחרי הפוגרום המזעזע באמסטרדם, שר התרבות והספורט מיקי זוהר הזהיר מנסיעות לאירופה אצל "אופירה ולוינסון". "מומלץ להתאזר בסבלנות ולסיים את הפרשיות שיש לנו מול אויבינו", הבהיר. זה היה מלא דאגה, אין ספק. רק שלא היה ברור אם האזהרה כוללת גם את שרי הממשלה שמטיילים בחו"ל מאז 7 באוקטובר עוד בטרם סיימו את הפרשיות מול אויבינו.
