ארבע דקות תוספת הזמן חלפו. ירדן שועה הוחלף כבר לפני 12 דקות, עדי יונה וסילבה קאני עוד קודם. פטריק טוומאסי אפילו לא היה בסגל. כל שנותר מכוח האש של בית"ר ירושלים הוא נהוראי דבוש, שכבש בחייו שני שערים בליגת העל; טימוטי מוזי שטוב כשיש שטחים פתוחים ומהם כבר לא היה בשלב הזה מול הפועל חיפה; ומיירון ג'ורג', שמסוגל לעיתים להבקיע אבל הוא גם אחד שאין החמצה שהיא מתחת לכבודו. והיה גם את ג'קוב ג'נו. כמובן. איך אפשר לשכוח.
ג'נו, קשר אחורי מניו-קלדוניה, כבש בחייו שני שערים בלבד עד שהצטרף רגע לפני סגירת חלון ההעברות כי מישהו מתאים ממנו לא נמצא – וגם הם במשחק גביע מול קבוצת חובבים מהליגה הרביעית בצרפת. במילים אחרות, עד שג'נו הגיע לבית"ר הוא מעולם לא כבש מול אנשים שמשלמים להם כדי לא לספוג שערים. ואז הגיע השער ההוא מול מכבי חיפה, שאם רוצים הוא נקודת האפס שממנה והלאה מתחיל בכלל כל הדיון הזה על בית"ר ירושלים כאלופה – ג'נו הוא זה שהשווה ל-2:2, ולאחריו הגיע שער הניצחון, ולאחריו הניצחון על מכבי ת"א, ולאחריו הניצחון על הפועל חדרה, ועכשיו הניצחון על הפועל חיפה. מי כבש, בדקה ה-95? כמובן, ג'נו. אם לא השערים של ג'נו, בית"ר היום היא בני-ריינה עם נקודת חן.
1 צפייה בגלריה
(עד שהגיע לבית"ר הוא מעולם לא כבש מול אנשים שמשלמים להם כדי לא לספוג שערים. ג'נו | צילום: שלו שלום)
להסביר למה מכבי ת"א או מכבי חיפה יזכו בסופו של דבר באליפות אפשר בכלים רציונליים – בגלל המאמן של זו והישראלים של ההיא, בגלל הזרים של ההיא ודיא סבע של זו. עם בית"ר זה קצת קשה יותר. יש לה שחקן-על אחד בדמות שועה, אבל היא נחותה מיריבותיה בכל מובן אחר – בהגנה, במרכז המגרש, בעומק הסגל, בוודאי בתקציב. כל טיעון שקושר את בית"ר לאירוע מלכתחילה מחייב אמונה בהשגחה וייעוד, בכך שלעיתים דברים מופלאים קורים בדרך מופלאה אפילו יותר.
אין מתאים מג'נו כדי לאשש את התחושה הזאת: שחקן אפור להחריד, שאיש מעולם לא חשד בו לטוב במיוחד, אפילו לא בית"ר (מאז הצטרף לא פתח בהרכב ולו פעם אחת, וכמחליף לא נכנס לפני הדקה ה-58), ולפתע רוח הקודש מתגלגלת לרגלו השמאלית מתוקף איזו השגחה עליונה, דיבוק שחדר אליו תחת הציפורן. שערים מכריעים של שועה הם הגיוניים להחריד. כאלו של ג'נו – רמזים מטרימים שהכוונה הנסתרת מאחוריהם אולי עוד תתברר בהמשך. מול מכבי חיפה הוא כבש בבעיטה מ-25 מטרים, ומול הפועל חיפה במספרת. זו הייתה מספרת של קצבים. לא חלקה ונקייה, לא מעשה אמן, כמו שלבטח היה קורה אם שועה היה בסביבה. הכדור פגע ברגלו של ג'נו, משתמש בו ממש כדי להיכנס לשער. יותר משהוא עשה מספרת, זו המספרת שעשתה אותו.
