מישהו מופתע מהבלגן בקבוצת הכדורסל של הפועל ת"א? לא מישהו עם עיניו בראשו, שמסוגל לחזות כמה מהלכים קדימה - ונראה שעופר ינאי הוא לא אחד כזה כשמדובר בענייני ספורט. מגיע בן אדם מכובד עם כיסים תפוחים, כוונות טובות (באמת, בלי ציניות) ואצבעות זריזות על מקלדת הרשתות החברתיות, איש עסקים שמשקיע בעולם העתיד של מתקנים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. ואז הוא פוגש את אנשי העבר, אלה שעדיין קוראים בשלטים שלהם להעמיד את פושעי אוסישקין לדין. אנשים שעסוקים בשימור הרומנטיקה, בלי להבין שיש לה תקרת זכוכית.
זה קצת כמו דוד עשיר מאמריקה שרוכש קיבוץ ורוצה להפוך אותו ליישוב עירוני. יש לו כסף, אבל אז הוא נתקל במזכיר המשק (נגיד שקוראים לו רמי) שעומד לאבד שליטה על מה שקורה אצלו מתחת לאף, במנהלת החשבונות חנק'ה שרגילה לעבוד עם ניירות וקלסרים ונאלצת לעבור לטבלאות אקסל וברובק'ה מהרפת שעדיין חולב ידנית את הפרות ומתקשה לתפעל את מערכת החליבה האוטומטית. רומנטיקה זה יפה, אבל כל זוג מאוהב יגיד לכם שזה לא מספיק, צריך גם ללכת מדי פעם למכולת.
ינאי הוא לא הבעלים הראשון שחושב שהכסף לבד יסלול את דרכו, גם ארקדי גאידמק תיכנן להיבחר לראש העיר ירושלים בזכות הכסף הגדול שהכניס לבית"ר. מסתבר שזה לא עובד ככה. ינאי פיזר כספים בלי סוף והחתים שחקנים שהיו אמורים לעשות את ההבדל, אבל הוא היה צריך לדעת איך זה עובד בעסקים. מול כסף גדול יש כסף עוד יותר גדול במקום אחר. אי-אפשר לקנות אהבה.
אוהדי הפועל ת"א באמת אוהבים את הקבוצה שלהם, והאושר הגדול ביותר שלהם הוא ניצחון בדרבי, אבל הם אוהבים אותה כמו שהיא. להיכל מנורה מבטחים ינאי רוצה לסחוב אותם? חלק מהם עדיין תקועים בכלל באוסישקין.
