"הגם שהגדלת תקציב הביטחון עשויה להיות הכרחית, העלות השנתית הממוצעת למשק בית כתוצאה מהגדלת תקציב הביטחון ב-10 מיליארד שקל - מוערכת בכ-4,000 שקל בשנה", כך כתב אתמול אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בנייר עמדה לוועדת נגל, שדנה ואמורה להכריע בנושא.
כיצד הדבר יבוא לידי ביטוי? לפי הכלכלן הראשי, הגדלת התקציב תגרור העלאות מסים, צמצום שירותים ציבוריים ופגיעה בהכנסות משקי הבית. "על כן", נכתב. "ישנה חשיבות להגדיל את ההוצאה הביטחונית באופן מבוקר, תוך מיצוי תהליכי התייעלות ולתעדף צעדי מימון שימזערו את הפגיעה בצמיחה ובמשקי הבית".
כזכור, ועדת נגל הוקמה לאחר שהתגלו פערים משמעותיים בין שר הביטחון דאז, יואב גלנט, לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בנוגע להגדלת תקציב הביטחון. לפני כחודש פירסמה הוועדה את המלצות הביניים שלה, אבל ללא התייחסות לסיבה שעבורה התכנסה – התוספת לתקציב הביטחון.
מקורות המקורבים לוועדה ציינו כי הדבר נובע בעיקר מהפערים הגדולים בין דרישות מערכת הביטחון לבין משרד האוצר. במסקנות הסופיות, שיפורסמו בחודש דצמבר, תיקבע תוספת התקציב הנדרש לכל שנה עד 2030 לפחות.
בדיון לפני כחודש על המלצות הביניים נדונו הנושאים הבאים: רכש וייצור – הרחבת סל החימושים ומערך ההגנה האווירית; יציבה יבשתית לתמרון; עליונות ימית; כוח אדם; שיטות והתארגנויות חדשות לפיתוח וייצור; ומרכיבי הגנה בגבולות.
הדיון אמור היה לעסוק באישור או סירוב שורת בקשות דחופות של צה"ל, לאור האילוצים והשיקולים של התרחבות הלחימה בכל הזירות. זאת, עוד בטרם יאושר תקציב המדינה הכולל את תקציב הביטחון.
בצבא דורשים לאשר בהקדם רכש מיידי של אלפים רבים של פצצות וטילים לחיל האוויר.
זאת, לאור השימוש המתמשך והצריכה הגוברת בהם בכל הגזרות. חלק מרכש זה יהיה מהתעשיות הישראליות.
בנוסף, בצבא צפויים לדרוש מיידית רכש משמעותי של טילים מיירטים למערך ההגנה האווירית.
