כבן של היסטוריון, בנימין נתניהו מכיר היטב את החורבות שהותירה התנהגות המלך הורדוס. לו אין צורך להזכיר ש"המלך הבנאי", שנודע במפעלי הבנייה האדירים שלו, היה אחראי גם להרס הממלכה היהודית - בין השאר כשהחריב את מערכת המשפט שלה, שהייתה פעם מקור לגאווה.
זה קרה כשהורדוס, שהועמד לדין הסנהדרין על הרג קבוצה מיהודי הגליל, בחר שלא לנהוג כמו כל הנאשמים. אם הם הגיעו בשיער פזור ובגדים שחורים, הוא הופיע למשפטו לבוש במחלצות פאר כשתסרוקתו עשויה בקפידה. אם הם באו כנועים, הוא נכנס לאולם כשחיילים מזוינים מלווים אותו. מטרתו הייתה ברורה: להלך אימים על השופטים, שלא ימצו את הדין עימו. והוא הצליח. הסנהדרין דחה את הדיון ואיפשר להורדוס להימלט מאימת הדין. זו הייתה תחילת הסוף של העצמאות השיפוטית היהודית.
בקשת נתניהו כעת לדחות את מועד עדותו היא חזרה נוספת על מעשי הורדוס ההרסניים. גם בעבר הוא בחר לעשות שימוש בבקשות חריגות כדי לדחות את הקץ (למרות שלא ברור למה: עד כה קריסת רבים מעדי התביעה משחקת לטובתו) וכדי לספק חומר בערה נוסף לאבוקות מעריציו שטוענים שהמערכת רודפת ומשפילה אותו לשווא. כך היה למשל בבקשה שהגיש להיעדר מפתיחת משפטו, בטיעון השערורייתי ש"ההתייצבות מיותרת כי הוא מכיר את כתב האישום".
נתניהו ידע היטב שאין דרך לשופטים לפטור אותו ממעמד ההקראה, כי זו חובתם בדין לוודא שהנאשם יודע במה הוא מואשם - זכות יסוד לכל נאשם. ובכל זאת, הוא בחר לעשות זאת במקום להרכין ראש ולנהוג כשאר הנאשמים. הפעם, הבקשה לדחיית העדות הוגשה באישון ליל, ולולא הכרתיו אישית הייתי מקווה שזה מלמד שנתניהו עצמו נבוך מהבקשה ומבקש להצניעה. אבל ברור שאין זה כך: המטרה היא שוב לדחות את הקץ, עד שהכלב ימות או עד שהפריץ ימות.
לא רק משום כך אין הצדקה לקבלת הבקשה, כפי שטוענת הפרקליטות. בישראל, למרבה הצער, מלחמה היא דבר צפוי, גם כשהיא קיומית כמו זו הנוכחית. כשנקבעו כללי הסדר ניגוד העניינים של נתניהו (שמנע את הוצאתו לנבצרות) והוא הצהיר שניהול ענייני המדינה לא יפגע בהמשך התנהלות המשפט, הצפי למלחמה נלקח בחשבון הן על ידי נתניהו והן על ידי הפרקליטות. לכן אין שום הצדקה לאפשר את הפרת הכללים עכשיו, אחרי יותר משנה של מלחמה.
סיבה נוספת שחוזרת לעניין הורדוס היא השוויון בפני החוק. אם כל הנאשמים ממשיכים להישפט, גם נתניהו חייב להמשיך לעמוד לדין. אם בתי המשפט הפליליים פתוחים, כולל למילואימניקים, אז גם האולם - שאכן צריך להיות מאובטח באופן מיוחד עבורו - חייב להיות פתוח. אם יתכבדו המחוקקים ויקבעו הקפאת הליכים לכל מי שלוקח חלק בהגנה עלינו, והלוואי שזה אכן יקרה, גם ראש הממשלה עשוי ליהנות מזה. אבל אז הוא לא יהיה חריג, אלא חלק מהכלל.
שופטי ההרכב מכירים את דברי התוכחה שהשמיע שמעיה (או שמאי) בפני הסנהדרין כשדרש לנהוג בהורדוס כבכל הנאשמים. נקווה שהפעם – בניגוד לסנהדרין ההוא – הדברים ייפלו על אוזניים קשובות. אין סיבה שלא.