בישראל לא קיימת אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום הבינה המלאכותית, והדבר מוביל לירידה של המדינה במדדים הבינלאומיים המקובלים בתחום – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד בנושאי AI וסייבר בגופים הממשלתיים. לפי מדד אחד, המתייחס להשקעה וליישום, הירידה היא מן המקום החמישי לתשיעי, ולפי מדד אחר, העוסק במוכנות הממשלתית – מן המקום ה-20 ל-30.
לפי המבקר, שש שנים לאחר שהחליט ראש הממשלה לקדם את תחום הבינה המלאכותית, לא אושרה בממשלה תוכנית אב כוללת ופרטנית ליישום, ולאורך השנים אושרו רק תוכניות חלקיות, שמימושן הוא איטי, חסר, ולא עומד בלוחות הזמנים שנקבעו. התקציב שאושר לנושא - במסגרת תוכנית לאומית המובלת על ידי פורום תל"ם (ראשי תיבות "תוכנית לאומית לבינה מלאכותית") - הוא מיליארד שקל, בשתי פעימות, כחמישית מהתקציב שהומלץ על ידי המנהלת שהקים הפורום בדצמבר 2020. בפורום, אגב, חברים משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, ות"ת-מל"ג, משרד הביטחון - מפא"ת ומשרד האוצר.
באשר למימוש התוכנית, הדוח קובע, כי לאחר חילופי הממשלה בינואר 2023, משרד החדשנות לא פעל לקידום ולהובלה שלה והיא הפכה ל"אות מתה". מחשב העל הישראלי, שהצורך בו זוהה כבר בשנת 2020, טרם הוקם, ותשתיות החישוב הקיימות בארץ מוגבלות ואינן מספקות לקידום המחקר והתעשייה בישראל.
התגובה: "המציאות הפוכה"
מפורום תל"ם נמסר בתגובה, כי רוב המסקנות המוצגות בדוח המבקר אינן משקפות את תמונת המצב האמיתית, וכי הישגי התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בשלוש השנים האחרונות עולים על היעדים שנקבעו לה. "על אף שהוצגו בפני צוות מבקר המדינה כלל הפעולות והמהלכים שנעשו בשנים האחרונות במסגרת התוכנית, לא ניכר כי העובדות קיבלו ביטוי במסקנותיו". הפורום מציין בין השאר כי בניגוד לקביעת המבקר, ישראל דווקא מדורגת בעקביות בעשירייה הראשונה במדדים בינלאומיים מובילים בתחום הבינה המלאכותית.
ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נמסר, כי "המשרד פעל בשיתוף פורום תל"ם לגיבוש תוכנית לאומית אסטרטגית רחבת טווח שתוגש בחודשים הקרובים לאישור הממשלה ותיתן מענה מיטבי לכל הערות המבקר".
במקביל פרסם אתמול ארגון "סטארטאפ ניישן סנטרל" (SNC) דוח משלו עם נתונים הסותרים את נתןני המבקר, שתואמים דווקא את הניתוח של פורום תל"ם. הדוח קובע, כי חברות ההייטק הישראליות בתחום ה-AI מציגות צמיחה עקבית משנה לשנה, עם נתח השקעות הגבוה פי שלושה עד ארבעה מבארה"ב ובאירופה.
חברת הדואר: מחשבים ישנים
בפרק מיוחד המוקדש למצב מערכות המידע בחברת דואר ישראל ובבנק הדואר, שופך אנגלמן אור על התקלות הרבות בסניפי הדואר, שפגעו קשות בשירות ללקוחות. לדבריו, החברה שומרת רק על המצב הקיים ולא דואגת לשיפור מתמיד: כ-92% מהתקלות שגרמו להשבתה של יחידות דואר נובעות מציוד ממוחשב אשר כבר ב-2018 נדרש להחליפו. מתוך 1,850 מחשבים ישנים כאלה הוחלפו או שודרגו עד חודש מארס השנה רק 683.
המבקר קובע גם, שמערכת ניהול התורים, שחברת הדואר כה מתגאה בה, אינה פותרת באמת את בעיית התורים: היא אינה יודעת, למשל, להבדיל בין מי שבא לאסוף חבילה לבין מי שבא לפתוח חשבון בנק, וגם אינה שולחת תזכורות לתור שנקבע. החברה מפעילה גם כמות עצומה (55, ועוד 16 בבנק הדואר) של מערכות מידע מסוגים שונים ומתוצרת חברות שונות, שמבוססות על טכנולוגיות שונות ואינן "מדברות" ביניהן. הדבר יוצר קשיים בסינכרון וגורם לסרבול ולטעויות.
מדואר ישראל נמסר בתגובה, כי "הדוח מתייחס לתקופה שבה חברת דואר ישראל הייתה על סף חדלות פירעון, בעידן שכבר מאחורינו, ערב יציאה לתוכנית הבראה משמעותית. מאז, התחלפה הנהלת החברה ויושמה בהצלחה תוכנית הבראה הכוללת השקעה של סכומים משמעותיים בהחלפת מערכות מידע וציוד מחשוב מיושן, שינוי שגרות עבודה ונהלים, ועיבוי בקרות".
הביטוח הלאומי: פרצות אבטחת מידע
הדוח המיוחד מצביע גם על שורה של ליקויים חמורים באבטחת המאגר הענק והרגיש במיוחד של הביטוח הלאומי, הכולל מידע על כל תושבי מדינת ישראל מיום הלידה ועד יום הפטירה. המאגר, מתברר, נתון למתקפות סייבר בלתי פוסקות - עשרות אלפי ניסיונות ביום – שעלולות לגרום לפגיעה חמורה בפרטיותם של מיליוני אזרחים ואף לפגיעה ביכולת לשלם קצבאות, אך את תחקורן של המתקפות הללו מבצע אנליסט בודד שמאייש את מרכז השליטה והבקרה לטיפול באירועי סייבר (SOC) בארגון.
תגובת הביטוח הלאומי: "דוח המבקר הגיע בעיצומם של שינויים, תהליכים ועבודת מטה מעמיקה עם הגיעו של סמנכ״ל מחשוב חדש. למרות שהשינויים היו בעיצומם ולמרות שהדבר נאמר למבקר והוצגה לו תוכנית העבודה, הביקורת התקיימה. זו הסיבה שבדוח אין התייחסות לאירועי סייבר או דליפת מידע כתוצאה מרשלנות ועיקר הביקורת מתרכזת רק בהיבטים מינהלתיים בלבד, שגם עליהם אנו שמים דגש. כל מה שעלה בדוח כבר נמצא בתוכניות העבודה וחלקו כבר הסתיים ושודרג".
