דניאל פרץ אמור היה להפוך לפנים של נבחרת ישראל כבר מזמן, עוד לפני שקפץ לעמדת שוער המשנה בבאיירן מינכן, אבל איכשהו התוכניות השתבשו לו כל פעם מסיבה אחרת. בלי לנחס, מחר (21.45) בסטאד דה-פראנס מול צרפת הוא סוף-סוף יקבל הזדמנות בבמה הגדולה, אחרי שרשם עד כה שתי הופעות בלבד – במשחק ידידות מול קפריסין ונגד אנדורה במוקדמות היורו.
כבר כמה שנים שפרץ בן ה-24 נחשב לשוער העתיד של הכדורגל הישראלי ומן הסתם גם למי שאמור לקבל את האפודה מספר 1 במדים הלאומיים. לפני שנתיים הוא עלה בפעם הראשונה לראש הכותרות, כשמרקו בלבול – אז המאמן הזמני בנבחרת – החליט להתפטר רק בגלל שלא איפשרו לו לקחת את השוער הכישרוני למשחק הידידות מול גרמניה ולהשאירו בנבחרת הצעירה. בכך ויתר בלבול על הצ'אנס לקבל בהמשך את המשרה באופן קבוע, ופרץ נאלץ לחכות להזדמנות הבאה כדי לעשות את טבילת האש.
בהמשך, שוער מכבי ת"א דאז הביא במו ידיו את הכרטיס ליורו הצעירות, אבל לא הצליח ליהנות מהבונוס השמן – השתתפות בטורניר האולימפי בפריז – בגלל פציעה. עוד לפני כן אלון חזן ויוסי בניון העדיפו על פניו את עומרי גלזר, שהפך באותה תקופה לשוער בליגת האלופות במדי הכוכב האדום, ועמד בשער הנבחרת כמעט לאורך כל קמפיין מוקדמות היורו.
רן בן-שמעון תיכנן לזמן את פרץ כבר לקראת משחקי הפתיחה בליגת האומות מול איטליה ובלגיה, אלא שבאיירן סירבה לשחררו, וכך השוער פיספס הזדמנות לשחק מול הכוכבים של היבשת, כאשר את מקומו של גלזר הפצוע תפס יואב ג'רפי מהפועל חיפה.
מלכודת דבש
אז איזה פרץ נקבל מחר וביום שני מול בלגיה? זו חתיכת חידה. כשיצא ממכבי ת"א לפני שנה וחודשיים ידענו שהוא בשיאו, אבל מהו כושרו כיום של מי שרשם מאז 16 דקות בלבד בבונדסליגה, ועוד 180 דקות בליגה הרביעית ובמשחק גביע? נותר רק לקוות שהידיים לא ירעדו לו מול אחת הנבחרות הטובות בעולם. מצד שני, הצגה במשחק בפרופיל כזה יכולה להקפיץ את המניות שלו, ועל הדרך להבטיח את מעמדו כשוער הבכיר של הנבחרת בטורניר מוקדמות המונדיאל שיתחיל במארס 2025.
פרץ נמצא בסוג של מלכודת דבש בבאיירן. מצד אחד הוא נמצא באחד המועדונים המפוארים בעולם ומוערך על ידי המאמן הבלגי וינסנט קומפאני, אבל מצד שני כמעט שלא רואה דשא ונע בין סטטוס של שוער שני לשלישי. לעיתים נדירות מקבל הישראלי את הצ'אנס לפחות לשבת על הספסל על חשבונו של סוון אולרייך. עד כמה שזה נשמע מופרך, פרץ תלוי מאוד בשאלת הארכת חוזהו של מנואל נוייר. אם השוער האגדי בן ה-38 שפרש מנבחרת גרמניה יישאר בקבוצה, פרץ יהיה חייב להתעקש לצאת להשאלה אם המטרה שלו היא להמשיך אפילו לפנטז על זמן דשא. בתקשורת המקומית ניתחו לאחרונה את מעמד השוערים בבאיירן, ודיברו על הפיחות במעמדו של נוייר בשל הירידה העקבית ביכולת שלו והאפשרות שייפרד מהמועדון. הוזכרו מועמדים אפשריים לרשת אותו כמו אלכסנדר נובל שיצא בהשאלה לשטוטגרט ונותן עוד עונה מדהימה, יונאס אורבינג מקלן ובארט ורברוחן מברייטון. כרגע אף אחד לא מדבר על פרץ במושגים של מי שקרוב אפילו להיות השוער המוביל של הבווארים.
כמובן שהכל תלוי במידת הסבלנות של הישראלי. ישנן לא מעט דוגמאות של שוערים שהחליטו להישאר על הספסל במועדוני ענק, כמו למשל איניאקי פנייה מברצלונה שמצא עצמו מככב במקום מארק טר שטגן הפצוע, קוויבין קלהר מליברפול או אנדריי לונין מריאל מדריד, שלוקחים בשתי ידיים את ההזדמנויות שהם מקבלים מעת לעת.
פרץ יצטרך לקבל בינואר הקרוב החלטה אם להישאר במערכת במעמד שבו הוא נמצא או לחפש לעצמו קבוצה שבה יוכל להתחיל לשחק באופן סדיר, ולנסות לחזור לבאיירן מהדלת הקדמית.
חבל הצלה
בינתיים השוער הישראלי מקבל פירורים בליגה הרביעית בגרמניה במדי באיירן מינכן 2, והנבחרת לפחות משמשת עבורו מעין חבל הצלה ומאפשרת לו לשחק במסגרת רצינית. אבל פרץ ממש לא מוטרד לגבי עתידו ולא מבין את העיסוק סביב מעמדו במועדון, כך לפחות הוא נשמע לפני ארבעה חודשים בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "מצחיק לחשוב שיש ביקורות על כך שהלכתי לבאיירן ואני לא משחק. אבל זה שלהם, לי יש את הדרך שלי ולא מעניין אותי מה אומרים. אהיה השוער הבכיר של באיירן, לא סתם חתמתי לחמש שנים, זו הייתה הבחירה הכי נכונה שלי", אמר אז. "אני מבין מה אני יכול להרוויח. אני מרוויח את האימונים הכי טובים בעולם, עם הבועטים הכי טובים בעולם, עם שחקני ההגנה הכי טובים בעולם, עם שחקני ההתקפה הטובים בעולם. אני מרוויח את המקצוענות, היחס האישי מעבר לאימונים במגרש – ממקסם כל מה שאני יכול. כמובן שאין תחליף לצבירת ניסיון דרך דקות משחק, אבל הרווחתי הרבה דברים אחרים שהפכו אותי לשוער בשל יותר, טוב יותר. אם קומפאני רק אומר לי אתה מחר עולה בהרכב, חד משמעית יש לי את הכלים להיות השוער הראשון של באיירן".
והאמת? אם לא לשחק אז לפחות ללמוד מאחד השוערים הגדולים בכל הזמנים, ליהנות מכל מה שמועדון כמו באיירן מציע עם המתקנים החדישים ביותר וכמובן לשהות לצד הכוכבים הגדולים בעולם – מה שהופך את הייאוש לקצת יותר נוח. "קיבלתי הזדמנות של פעם בחיים להתאמן עם שוער ברמה של נוייר. הוא גם בחור מדהים, אנחנו חברים מאוד קרובים", סיפר פרץ, שהגיע לבאיירן עוד בתקופה של תומאס טוכל. "אנחנו לא מדברים על העונה הראשונה, אלא במבט קדימה", אמר לו אז מאמן נבחרת אנגליה כיום. "תתאמן טוב, תיראה טוב ותוכל לשחק. נוייר פצוע, אולרייך כרגע פותח והוא משחק טוב, אבל אתה תוכל לעקוף אותו".
אז בינתיים ההבטחה עוד לא התממשה, אבל פרץ בטוח ביכולות שלו, אם זה בבאיירן או בנבחרת ישראל. מחר נקבל הזדמנות נדירה לבחון את מצבו האמיתי.
