עם תחילת המלחמה החלו פקחי רשות הטבע והגנים שבשמורת החולה לדאוג. כשהטילים והכטב"מים החלו ליפול גם באזור הצפון, הם דאגו עוד יותר - בעיקר בגלל העגולשון שחור הגחון, דו-חי שנחשב כנכחד והתגלה מחדש בשנת 2011 בשמורה - והחליטו להעביר אותו למקום מבטחים בגן החיות התנ"כי בירושלים.
הפקח יורם מלכה, שמצא את הצפרדע בשמורה, הקים שם גרעין רבייה, ובמקביל גרעין נוסף קם בגן החיות התנ"כי. אבל מספיק טיל או כטב"ם שיפגע במקום הלא נכון בשמורה, וכמעט כל האוכלוסייה העולמית יכולה להיכחד ברגע אחד.
ארבעה פרטים יחידים נמצאו באמצע שנות ה-50 בעמק החולה, שהוא האזור היחיד בעולם שבו קיימת הצפרדע. שמה העברי - עגולשון שחור גחון - ניתן לה על שום לשונה הקצרה והעגולה, שאינה נשלפת מפיה, וגחונה השחור. הצפרדע אף הוכרזה בשנת 1996 על ידי איגוד השימור העולמי (IUCN) כמין שנכחד מהעולם, עשרות שנים לאחר שלא נמצאו פרטים נוספים, כשגורמי ההכחדה העיקריים היו ייבוש החולה והרס אזורי המחיה. ואז הגיע יורם מלכה ומצא ב-2011 את הצפרדע הראשונה. מסתבר כי הדו-חי הנדיר נמצא מזה מאות אלפי שנה בישראל, ורק במאה ה-21 נמצא שוב.
כאמור, כיום יש שני גרעיני רבייה בעולם, אחד בשמורה והשני בגן החיות התנ"כי בירושלים, אבל לא הרבה היה ידוע על המין. על סמך מספר הפרטים שנלכדו מעריכים חוקרים שבשטח השמורה יש כ-250 פרטים, אבל גם זה לא בטוח. אקולוג מרחב גליל עליון, יפתח סיני, הסביר כי "בנינו עבור העגולשון מספר בתי גידול, ואנחנו עוקבים אחריהם לראות האם הם מתרבים באופן טבעי".
ואולם, בגלל המלחמה והשריפות שפרצו בגללה מלכה וסיני החליטו להכין תוכנית פינוי לירושלים. "הגענו למסקנה שמסוכן להשאיר אותם שם", אמר סיני. "החשש העיקרי היה מהשריפות, וככל שהן גברו עלתה השאלה מה עושים אם צריך לפנות אותם. מנהל השמורה ויורם הכינו פרוטוקול, והעברנו כעשרים פרטים לגן החיות התנ"כי". למבצע הפינוי הם קראו "מבצע עגולשון".
סיני סיפר: "העמסנו אותם בטרריומים (מכלי זכוכית אטומים) עם הרבה מזון, בין היתר חגבים וצרצרים, ונסענו לירושלים בשני רכבים. בגן החיות קיבלו אותם תחת אחריותם, והרעיון הוא שיחזירו אותם אלינו לאחר המלחמה. בינתיים הייתה כבר שריפה באזור השמורה, שלשמחתנו הצליחו להשתלט עליה, אבל לא יכולנו לדעת שגרעין הרבייה לא ייפגע. בנוסף לקחנו את חלק מהפרטים הגדולים ושיחררנו אותם. השנה הזו היא שנה מיוחדת. לראשונה יש בשמורה בית גידול שהקמנו עבור העגולשונים, ועשינו את ההשבה הראשונה לטבע. אנחנו רוצים למזער את הסיכונים בגלל שזה מין כל כך מיוחד. מדובר באחד מעשרת הדו-חיים הנדירים בעולם, ואנחנו לא רוצים שהוא ייפגע".
מלכה הוסיף כי "אספנו ראשנים לגידול בשבי, ואנחנו רוצים לנסות להביא אותם להתרבות. אם נצליח, נוכל להעתיק אותם למקומות שבהם נרצה לשחרר אותם בעתיד. השמורה הייתה פתוחה למבקרים עד לפני כחודשיים, וכיוון שאנחנו לא נמצאים שם ביומיום, הוחלט לקחת את גרעין הרבייה ולהעביר אותו לגן החיות בירושלים. תיכננו את זה עוד לפני המלחמה. במקביל לפרויקט אצלנו, אנחנו מגדלים ראשנים עד שהם משלימים גלגול לטובת גן החיות בירושלים, כדי שגם הם יוכלו להביא אותם למצב של רבייה".
הצוות של גן החיות קיבל את הצפרדעים בחרדת קודש. רכז שמירת הטבע, אריאל קדם: "בשנה שעברה קיבלנו 20 צפרדעים במטרה לגדל אותן אצלנו, לשמחתנו צברנו ניסיון, וכך יכולנו לקבל מהחולה את הצפרדעים שלהם. אנחנו מגדלים אותן בצורה מבוקרת, בניסיון לפצח את תהליכי הרבייה והגידול שלהן. כמו תינוקות שמביאים לטיפת חלב ורואים איפה הם על הגרף. אנחנו רוצים להבין את עקומת הגדילה של העגולשון, ומתי הם בוגרים מינית. פרטים שגדלו מהר יותר פיתחו בעיות ברגליים האחוריות ולא הצליחו לאכול. בינתיים החבר'ה שהגיעו מהחולה עדיין בסדר. נאחסן אותם כמה שצריך, בתקווה שזה יהיה לתקופה קצרה. כל חודש שעובר אנחנו לומדים עליהם עוד".
