מאות בני משפחה וחברים הגיעו לבית העלמין הצבאי בבאר-שבע כדי ללוות את סמ"ר נווה יאיר אסולין בדרכו האחרונה. נווה, תושב כרמית שבנגב, היה בן 21 במותו.
האב, שלמה, סיפר: "היית בגבול לבנון, בחברון, וכל פעם כעסת: 'למה לא שולחים את הגדוד שלי לעזה? אנחנו לא עושים כלום'. ניסיתי להראות לך שאני מסכים אבל בתוך תוכי שמחתי שאתה לא שם. ואז הודעת שעוד שבוע אתם הולכים להיכנס לשם, והתחלתי לפחד. הבטחת לי שתשמור על עצמך. אמרת 'אבא, אל תדאג, אף אחד לא יפגע בי'. נסכת בי ביטחון. הדאגה שלך לא הייתה להרוג מחבלים. אמרת 'אבא, אני רוצה להחזיר חטופים'. בשביל זה נכנסת, אבל לאלוקים יש תוכניות אחרות".
דודתו של נווה, חגית ניר, ספדה לו: "אהוב שלנו. מלח הארץ. יצאת להילחם על קדושת הארץ. כל מה שרצית הוא לשחרר את החטופים. לא היה לך פחד, לא היה לך היסוס. היית חדור מטרה, במשימת חייך. כל כך רצית שהם יחזרו הביתה, והרצון הזה מתחבר עם הערכים שגדלת עליהם - קדושת וחשיבות המשפחה, הערך של סיוע לאחר בשעת צרה. כולנו פה מתפללים שלא נפלת לשווא. תאיר לנו את הדרך בימים החשוכים האלה".
ראש העיר של באר-שבע, רוביק דנילוביץ', ספד: "בדברי הימים של מדינת ישראל והעם היהודי ייכתב וייזכר שילדים בשנות העשרים לחייהם הצילו את האומה. ילדים שלא הספיקו לאהוב, להקים משפחה, אבל נכנסו אל האש בגבורה עבור כולנו. יש לנו הכרת תודה גדולה מאוד לך ולחבריך. עם אחד אנחנו, לא נישבר".
