גם ללא הכרזות פומביות ואישורים רשמיים סערו הכותרות בשיח הישראלי והמערבי השבוע סביב שני דיווחים שנוגעים לקטאר: הראשון, שלפיו דוחא הבהירה לחמאס שאינו רצוי עוד במדינה, וזאת בעקבות לחץ אמריקאי כבד, והשני - על הפסקת מאמצי התיווך של קטאר בין ישראל לחמאס עקב הקיפאון העמוק במו"מ. כוכב התקשורת המצרי עמרו דיאב הקדיש לשטף הדיווחים מקום נכבד בתוכניתו "אל-חכאיה" השבוע, ורמז בדבריו כי במזרח התיכון הכרחי לקרוא בין השורות ולאתר אינטרסים ומסרים נסתרים מאחורי כל דיווח שנראה כמו התפתחות דרמטית.
בגלל הטלטלות התכופות של השנה האחרונה כמעט שכחנו שלא מדובר בפעם הראשונה שדיווחים כאלה עולים. כבר לפני כחצי שנה פורסם בתקשורת המערבית והערבית שנוכח הלחץ הגובר עליה קטאר דוחקת בחמאס לחפש בית אחר, ובעקבות זאת עלו דיווחים על האפשרות שהנהגת הארגון תעתיק את מושבה לאיסטנבול, לטהרן או אף לעומאן. בפועל, דבר לא התרחש, ואירועים כמו חיסול איסמעיל הנייה, שחי בקטאר בשנים האחרונות ואף נקבר בה, רק הידקו את הקשר בין הארגון לשלטונות בדוחא.
1 צפייה בגלריה
(ראש ממשלת קטאר, מוחמד אל־ת'אני. מנסים לשפר את הדימוי כדי להתחיל את היחסים עם טראמפ ברגל ימין | צילום: AP/Jacquelyn Martin)
גם הפעם, נראה שמדובר בניסוי וטעייה ולא בהחלטה סופית של שושלת אל-ת'אני מדוחא. ברקע, שתי סיבות לא חדשות: ניסיון להגמיש, יחסית, את עמדות חמאס (לפחות לאלצו לחזור לדיון על "עסקה קטנה"), לצד רצון לרכך ביקורת שגברה בארה"ב לאחרונה על שדוחא מעניקה חסות לגורמי טרור ומממנת אותם, דבר שגורם לשגרירות הקטארית בוושינגטון להפיץ הכחשות בנושא, ולדוברי הממשל בדוחא להבהיר שיש הבדל בין ההנהגה המדינית של חמאס לזרוע הצבאית.
"יכולות התיווך בכלל מוקדי המשבר במזרח התיכון הן נכס אסטרטגי של קטאר, ולא כל כך מהר היא תוותר על תפקיד שביסס אותה כשחקנית מפתח", מסבירה ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ. "ייתכן שהדיווחים האחרונים, כמו בעבר, נועדו להגביר לחץ על הצדדים. הסבירות שהם מעידים על הבנה עמוקה בדוחא כי המו"מ נידון לכישלון שהיא אינה רוצה שיירשם על שמה - נמוכה. קטאר יכולה להפעיל לחץ כבד על חמאס, אבל בוחרת שלא להפעיל אותו כרגע. גם ארה"ב זהירה בלחץ על קטאר בגלל אינטרסים מורכבים, ובראשם הצורך בתיווך קטארי במוקדים אחרים במזה"ת והחשיבות שוושינגטון מקנה לבסיס חיל האוויר הענק שלה, הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזה"ת, אל-עודייד, הפועל במדינה".
+++
לשתי הסיבות המוכרות מצטרפת אחת חדשה שמטלטלת את העולם כולו ואת המזה"ת בפרט: ניצחון טראמפ. לקטארים יש זיכרון טעון מתקופת נשיאותו הראשונה, שהתאפיינה בגישה אוהדת כלפי ישראל ובמדיניות נוקשה כלפי איראן ושלוחיה באזור, גורמים שלקטאר יחסים תקינים-עד-חמימים איתם. במוקד התקופה הקשה עמד מצור שהטיל העולם הערבי על הנסיכות בין 2017 ל-2021, אירוע שדחק בה להפגין גישה מפויסת ודימוי חיובי מול ארה"ב ואף מול ישראל, למשל באמצעות גירוש פעילי חמאס ובראשם סאלח עארורי, שהיה אחראי על הארגון באיו"ש וחוסל בביירות בינואר השנה. דוחא אפוא מעוניינת להתחיל את יחסיה עם טראמפ ברגל ימין ולא להצטייר בעיניו כאתגר או אויב.
"קטאר מודעת לאופן השלילי שבו נתפסת המעורבות שלה במלחמה בעיני טראמפ ובכירים במחנה הרפובליקני - ומנסה כבר עתה לחתוך הפסדים", מסביר דיוויד שנקר ששימש עוזר מזכיר המדינה האמריקאי לענייני המזרח הקרוב בשנים 2019-2021. "טראמפ מבהיר שהוא שואף לסיים את העימותים באזור ולהסדיר אותם באמצעים כלכליים, והקטארים, שערים לחוסר הסובלנות ולקפריזיות שלו, מנסים כנראה באמצעות האיתותים האחרונים לשפר את דימוים". נראה שאמנם הם מנסים לשפר את הדימוי ולהדוף לחצים, אבל לפחות בינתיים אין בכוונתם להיפרד מחמאס או לנטוש את תפקיד התיווך.
גם בקרב הפלסטינים מבינים שהדיווחים לא משקפים תפנית דרמטית. "יש בדוחא התלבטות, אבל אין ודאות שקטאר תממש את איומי גירוש חמאס או הפסקת התיווך", מסביר אשרף עכה, חוקר פלסטיני בתחום היחסים הבינלאומיים. עורייב אל-רנתאווי, מנהל מרכז המחקר "אל-קודס" מוסיף: "זו לא הפעם הראשונה שקטאר ניצבת בפני לחץ אמריקאי שנועד בעקיפין לחייב את חמאס לקבל עסקה לפי תנאי ישראל. קטאר מודעת לחשיבות הרבה שארה"ב וישראל מייחסות לתפקידה כמתווכת, והדיווחים האחרונים נועדו לאותת שאם יגבר עליה הלחץ, ייפסק התיווך".
בחמאס עצמו לא ניכרת עד כה התרגשות. הארגון מאותת שאין אמת בדיווחים שהתפרסמו ונתלה בהודעה של משרד החוץ הקטארי השבוע שלפיה הם לא מדויקים, בפרט בכל הנוגע לכוונה לגרש את ראשי הארגון מהמדינה. חמאס, חשוב לזכור, אינו רק נכס אסטרטגי ותיק של קטאר שמאפשר למדינה הקטנה להשפיע הרבה מעבר לנתוני היסוד שלה, קיימת גם קרבה רעיונית בין הארגון לבכירים בממשל בדוחא שמזדהים עם תפיסת האחים המוסלמים ומעניקים זה עשרות שנים חסות לבכירי התנועה, דבר שגרם למתיחות קשה ביחסים עם רוב מדינות ערב, ובמיוחד עם מצרים של מובארכ וא-סיסי.
+++
כל עוד קטאר לא תעמוד בפני איום מיידי וממשי, כמו ב-2017, לא נראה שהשוט הקטארי יופעל. אם אכן יתממש תרחיש שכזה, הוא יעמיד את חמאס בפני דילמה חריפה בין הצורך לנקוט ויתורים קשים, במיוחד לקדם עסקה שבה ישוחררו החטופים גם ללא נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה או הבטחה ברורה לסיום המלחמה, לבין נדידה לאתר אירוח חלופי, אף שקשה יהיה למצוא מקום נוח כמו קטאר שמעניקה מימון, חופש פעולה פוליטי, וכן את המעטפת ההסברתית המחבקת של ערוץ "אל-ג'זירה".
"כל החלופות לקטאר הן גרועות מבחינת חמאס", מסביר אל-רנתאווי. "בלבנון ובעיראק יש אהדה כלפי הארגון, אבל אין יכולת לספק הגנה לפעיליו. איראן תספק לראשיו מקלט, אבל עצם נוכחות חמאס במדינה תעמיק את הבידוד המדיני של הארגון ותערער את יחסיו עם כוחות אחרים במזה"ת. טורקיה ואלג'יריה יעניקו סיוע סמלי בלבד משום שהן מוגבלות במתן יד חופשית נוכח אילוצים אזוריים מורכבים. אם יתרחש הגירוש מדוחא, ייתכן שחמאס יצטרך לאמץ דפוס התנהלות מבוזר, כלומר מכמה מוקדים".
למרות השפל שבו נתון חמאס לאחר החורבן שהומט על עזה והֶרג חלק גדול ממנהיגיו, סביר להניח שהארגון יתקשה לנקוט צעד שעומד בסתירה עמוקה לעקרונותיו, ויעדיף לארוז מזוודה ולעבור למקום נוח פחות, תוך המשך המלחמה על ההרס והקטל חסרי התקדים שלה. מדובר בחדשות רעות בעניין החטופים, וראוי שכל גורם בישראל המברך על "הוצאת קטאר על השפעותיה השליליות מהמשחק" ייקח בחשבון שלא קיימת כרגע חלופה טובה יותר. את התפיסה הנכונה שאימץ הממסד הישראלי בחום לפני 7 באוקטובר של הרחקת קטאר - על מזוודות הכסף והמסרים האסטרטגיים (והכוזבים בדיעבד) שהעבירה בין עזה לירושלים - עדיף להותיר לאחר המלחמה ולאחר שישוחררו החטופים.
ד"ר מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א
