גם משקי בית מבוססים נוטלים יותר הלוואות ומגדילים את השימוש באשראי. כך עולה מנתונים של לשכת האשראי לישראל. מתברר שיוקר המחיה בישראל לא פוסח על אף אחד, ונתונים חדשים של לשכת האשראי לישראל מבית דן אנד ברדסטריט אכן מצביעים על כך שגם השכבות שנחשבות לחזקות ויציבות יותר מבחינה פיננסית צורכות יותר אשראי.
על פי הנתונים, בין ינואר ליוני האחרון חלה עלייה של 16% בכמות ההלוואות שלקחו בעלי דירוג אשראי מצוין (851 ומעלה), וזאת על רקע יוקר המחיה והעלאות המחירים הגורפות בשנה האחרונה. עוד עולה מהנתונים כי רוב ההלוואות שנטלו בעלי הדירוג הגבוה היו הלוואות של עד 40 אלף שקל.
"העלייה בהיקף ההלוואות, ובפרט בקרב בעלי דירוג גבוה, מראה כי הנטל הפיננסי מורגש גם בקרב אנשים שההתנהלות הפיננסית שלהם תקינה והם עומדים בהתחייבויות שלהם באופן שוטף. כעת, לנוכח העלייה ביוקר המחיה, גם הם נדרשים לאפיקי מימון נוספים כדי לשמר רמת חיים מסוימת או לעמוד בהוצאות", אמרה ל"ממון" אפרת שגב, מנכ"לית הלשכה. לדבריה, "סכומי ההלוואה נותרים נמוכים יחסית וזה מעיד על כך שמטרתן היא ככל הנראה מענה לצורך מיידי או שוטף, ולא מימון של מהלכים גדולים יותר כמו שיפוץ דירה או רכישת רכב".
על פי ההערכות, מגמת העלייה של צריכת ההלוואות צפויה להימשך בחודשים הקרובים וגם לתוך 2025. סביבת הריבית הגבוהה צפויה להישאר כזו ולשמר את החזרי המשכנתאות וההלוואות כגבוהים במיוחד.
לאור זאת, מסבירה שגב כי החשיבות של דירוג האשראי האישי מקבלת משנה תוקף בימים אלו: "כצרכנים, אין בהכרח שליטה על תנאים מאקרו-כלכליים ותהליכים פיננסיים - אבל יש לנו שליטה על המצב שלנו ועל התנאים בהם נקבל הלוואה או אשראי. לפני שלוקחים הלוואה, חשוב לוודא שיש לנו יכולת החזר לאורך זמן".
לדבריה, "נותני האשראי בודקים את דירוג האשראי שלנו ובהתאם לכך מחליטים באילו תנאים לתת לנו הלוואה, כרטיס אשראי או חשבון בנק. ככל שהדירוג שלנו גבוה יותר, אפשר לקבל תנאים טובים יותר וכושר המיקוח מול הגופים הפיננסיים גדל. למעשה, מהנתונים שלנו עולה כי דירוג אשראי גבוה עשוי להוזיל את הריבית בכ-3% בממוצע. כשמשקללים את זה לאורך פריסה ארוכת טווח של הלוואות, המשמעות היא חיסכון של אלפי שקלים".
יצוין שדירוג אשראי הוא ציון בין 0-1000 המעריך את היכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לעמוד בהתחייבויות פיננסיות. הדירוג מחושב על בסיס נתוני האשראי שלנו - מידע המדווח על ידי הגופים הפיננסיים למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל באופן מותמם (ללא כל פרט מזהה).
בכל פעם שאנו מגישים בקשה לקבל הלוואה או משכנתא, לפתוח חשבון בנק או לקבל כרטיס אשראי, אנו מתירים לגורם הפיננסי שאליו פנינו לגשת לנתונים שלנו ולהתאים הצעה קונקרטית עבורנו. זו הסיבה שכל אחד מאיתנו מקבל ריבית שונה על אותו סכום כסף שהוא לווה.
מודל הדירוג הוא סטטיסטי שבוחן עשרות פרמטרים ובהתאם לכך נקבע הציון. ככלל, ככל שניכרת עמידה בהתחייבויות פיננסיות כמו החזר הלוואה או משכנתה, כיסוי מלא לצ'קים ותשלום מלא של חיובי האשראי, הדירוג נשאר גבוה. מקרים של פיגורים, ניצול יתר של מסגרת העו"ש בבנק וחזרה של צ'קים, פוגעים בדירוג.
החדשות הטובות הן שלמרות הפזרנות שלכאורה מיוחסת לציבור הישראלי, התמונה בפועל שונה. שגב: "75% נהנה מדירוג אשראי מצוין (57%) או טוב (18%). זה מעיד על התנהלות אחראית, שקולה ויכולת גבוהה של הציבור לשמור על חוסן פיננסי ולבצע התאמות שנדרשות לנוכח המצב".
למרות הפזרנות שלכאורה מיוחסת לישראלים, התמונה בפועל שונה. 75% מהציבור נהנה מדירוג אשראי מצוין (57%) או טוב (18%)
