אורית סטרוק נכנסה השבוע בפעם הראשונה כמשקיפה לקבינט המדיני-ביטחוני. כעת, היא מאמינה שלא צריך לדבר על אסטרטגיית יציאה מעזה, וחולמת, בצל חילופי הממשל בארה"ב, על ריבונות ביו”ש. בראיון ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet בהגשת מורן אזולאי, היא גם יוצאת באופן חד-משמעי נגד האפשרות שתוקם ועדת חקירה ממלכתית במתכונתה בחוק – וטוענת כי בית המשפט העליון צריך להיות "בצד הנחקר".
לטענתה, ישנן כבר תוכניות מגירה למקרה שריבונות בשטחים אכן תצא לפועל. "המשרד עובד בטורבו כדי שכשתהיה ריבונות, היא תהיה על מקסימום שטח".
מה עושים עם הפלסטינים שנמצאים שם?
"אני לא רוצה כרגע לשרטט משהו מדויק. בגדול חשוב לי שלכל האנשים יהיו זכויות אדם, אבל שהזכות הלאומית על השטח תהיה רק של עם ישראל... להישאר בשטח הם (הפלסטינים) יכולים, כבני אדם, וגם נצטרך, אם אנחנו רוצים להיות מדינה יהודית בעיניים שלי לפחות, לתת להם זכויות בני אדם מלאות".
בנוגע למצב בעזה אומרת סטרוק כי "אני לא חושבת שצריכה להיות אסטרטגיה ליציאה, אני חושבת שזה ברור... מטרות המלחמה הן סוג של חוזה בין הממשלה שהגדירה אותן ובין החיילים והמשפחות של החיילים. הן קובעות שבסופו של יום, מעבר לכך שאנחנו רוצים לייצר תנאים להשבת החטופים ולהשמיד את הכוח הצבאי והארגוני של חמאס, המטרה החשובה מכל היא שעזה לא תהווה איום על ישראל וכדי שנשיג את המטרה הזו אנחנו צריכים להיות שם זמן רב".
לגבי ועדת חקירה ממלכתית, סטרוק מסבירה כי "אי-אפשר לתמוך בהקמתה" כמתכונתה בחוק, למרות שהיא מודה כי גם הדרג המדיני הוא חלק מהכישלון – ב-30 השנים האחרונות, מאז הסכמי אוסלו. "לפי המתכונת החוקית, ביהמ”ש העליון מנהל את האירוע. אני חושבת שיש לו חלק באירוע. הרבה מההחלטות התקבלו תחת לחץ שלו. הם חלק מהגורמים הנחקרים, לא פחות ממני, מרה”מ, מקציני הצבא, הם לא יכולים לשבת ולנהל את האירוע הזה, זה נראה לי לא נכון".
בסוף הראיון חוזרת סטרוק לגיוס החרדים. "אנחנו זקוקים להרבה יותר חיילים והמאגר הזה קיים בעיקר במקום אחד – בחברה החרדית. אני חושבת שהחרדים מבינים את זה".
