בתום כמעט שש שעות, לקראת השעה 21:00 אמש, הסתיימה חקירתו של ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, בלהב 433. מדובר אפוא בחקירה רגישה ביותר של אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה. אלא שזו לא פרשה שעומדת לבדה. הגילויים החדשים בחקירתו של ברוורמן מצטרפים לשורה של אירועים חריגים שמצביעים על ניסיונות לכאורה לשנות או לעצב מחדש את מה שקרה מאחורי הקלעים בימים שלאחר 7 באוקטובר.
על פי החשד, ברוורמן ביקש לכאורה לשנות מועדי השיחות שנערכו בין נתניהו למזכירו הצבאי, אלוף אבי גיל, בבוקר של מתקפת הפתע של חמאס. ברוורמן ניסה לשנות אותם כך שיציינו כי נתניהו נתן הנחיות למשבר הביטחוני כבר בשיחתם הראשונה ב-6:29 בבוקר שנעשתה בטלפון רגיל, ולא בשיחתם השנייה, שהתקיימה ב-6:40, ונערכה בטלפון אדום שבו, על פי הנהלים, השיחה אמורה להיות מוקלטת ומתומללת לאחר מכן.
ראש הסגל ברוורמן נחשף לאותו פרוטוקול של השיחה בין נתניהו למזכיר הצבאי, ודרש מהקצרנית לשנות את שעת השיחה לשעה של השיחה המוקדמת יותר. הסיבה לכך נחקרת כעת בעדותו במשטרה. על פי החשד, הקצרנית סירבה לשנות את השעה והסבירה שאסור לה. ברוורמן לקח את המסמך המודפס ושינה בעצמו בכתב יד את השעה.
לצד זאת, נבדק גם חשד כי ברוורמן ביקש לקבל לידיו פרוטוקולים ביטחוניים מתקופת ממשלת בנט-לפיד. ברוורמן, כך לפי החשד, ביקש במקור מהקצרנית שני סוגי תמלילים - כאלו מתקופת בנט-לפיד וכן של נתניהו מ-7 באוקטובר. היא הביאה לו אותם, אבל בסופו של דבר הוא לקח רק את אלו הנוגעים לנתניהו, ובהם גם תמליל אותה שיחה מבוקר הטבח. היועמ"שית אסרה לקחת את התמלילים, וכאשר ברוורמן החזיר אותם - אז גם דרש מהמתמללת לשנות את מועד השיחה.
בלשכת ראש הממשלה יש נוהל מסודר וקשיח לטיפול בפרוטוקולים ומסמכים מסווגים – לגורמי ביטחון ומשפט בכירים נודע כי בידי בכירים בלשכת ראש הממשלה ובמל"ל נמצאים מסמכים מהמסווגים ביותר שיש במדינת ישראל, זאת למרות שלפי החוק והנהלים המסמכים הללו צריכים להיות אך ורק בכספת של המזכירות הצבאית של משרד ראש הממשלה. לפי החוק יש סוגים שונים של מסמכים – פרוטוקולים של ישיבות קבינט או קבינט מלחמה למשל, שאסור לאיש, זולת למזכיר הצבאי, שמנהל את הישיבות הללו, להוציא מתוך הכספת, בפרט, או מתוך מתחם המזכירות הצבאית בכלל. יש מספר מצומצם ביותר של אנשים שמותר להם לעיין בניירות הללו. אבל רק לעיין בהם, ורק בתוך המתחם הסגור, בלי לשנות דבר או לקחת איתם. כך או כך, כל קריאה או החזקה במסמך נדרשת להיות מתועדת. התלונה הראשונה שהמזכיר הצבאי אבי גיל הגיש, הייתה על כך שמסמכים רגישים מהסוג הזה, וכאלה שאסור להם להיות מחוץ לכספת, נמצאים אצל בכירים במשרד ובמטה לביטחון לאומי, שגילו עניין, כך פתאום, בשורת ניירות גם מתקופת בנט-לפיד וגם מתקופת נתניהו הנוכחית.
פרקליטו של ברוורמן, עו"ד ז'ק חן אמר אמש: "בניגוד לפרסומים, ראש הסגל פעל מתוקף סמכותו ובגדר תפקידו. כבר כעת ברור שלא 'בישול פרוטוקולים' ולא 'סחיטה'".
שורת הפרשות שהולכות ונחשפות, ופרשיות נוספות שעשויות להתפרסם, קשורות ככל הנראה האחת בשנייה. "שינוי פרוטוקול בזמן מלחמה הוא דבר חמור ביותר, שמחייב בדיקה וחקירה", הסבירו אתמול גורמים במערכת אכיפת החוק, "תדרוכים שונים ניסו לגמד את האירוע, אך עדיין עולות שאלות רבות מי נתן את ההוראה וברוח מי הדברים נעשו. צריך לראות את כל המכלול החקירות, צבר שמצטבר לתמונה מאוד חמורה".
עוד נחשף אתמול כי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, הזהיר את אלון חליוה - סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה המקורב למשפחת נתניהו - מפני התערבות בהליכים הפליליים שמתנהלים אל מול אנשי המשרד.
כפי שחשף גיא פלג בחדשות קשת, חליוה ביקש מהייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה "יידוע מראש על פעולות חקירה", כמו גם "קבלת מידע על המסמכים המיועדים לתפיסה ועל זהות החוקרים שאמורים לבצע את הפעולה". בנוסף, ביקש חליוה לקבל את צו החיפוש שכבר בוצע, לצד רשימת החומרים שנתפסו ורשימת החוקרים שהחומר הועבר אליהם.
לפי לימון, חליוה אף נקט פעולות כדי להבטיח "מעורבות" בפעולות חקירה עתידיות, והנחה את עובדיו לעדכן אותו על כל פנייה מהמשטרה - גם אם מתבקשים לשמור על מידור ולא לעשות כן. "עצם פנייתו לעובדים במשרד לדווח לו על העדויות הוא קודם כל חשד לשיבוש ראיות ותיאום עדויות", מבהיר גורם באכיפת החוק, "יותר מכך, עצם זאת שהם מתבקשים לדווח מרמז שיש חשש בלשכת רה"מ מפני הדברים". בתוך כך, נודע אמש כי גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס מסר עדות במשטרה בנוגע לפרשות הלשכה.
