לפחות מבחינת הסיקור בערוץ 14, השר איתמר בן גביר הוא הדמות הבכירה ביותר בימין אחרי ראש הממשלה. אמנם בנימין נתניהו הוא עדיין האישיות הכי נערצת ומעוררת יראת כבוד (וגם יראות אחרות) אצל כוכבי וכוכבות הערוץ, אבל היחס החם והאוהב כלפי בן גביר שם אותו במקום יותר גבוה מאשר, נניח, השר בצלאל סמוטריץ'. גם דמויות בכירות בליכוד, עם קילומטראז' רב ואפילו איזה דבר או שניים שעשו בחיים, לא מתקרבות אליו בהיקף העיסוק והחיבוק. אחרי שערוצי המיינסטרים תרמו להפיכתו של בן גביר מדמות שוליים קרקסית לפוליטיקאי לגיטימי, ערוץ 14 בונה אותו כמנהיג פוטנציאלי של הימין כולו.
אתמול, למשל, נערכה בערוץ קבלת פנים לבנו של בן גביר, שובאל, שהתאפיינה בכבוד השמור לבן של מלך. שובאל, למי שפיספס, לא הגיע על תקן נער בן 19 שחייו הציבוריים של אביו נכפו עליו: עסקינן בזרוע ביצועית חשובה של אביו ומי שמסייע לתווך אותו ברשתות החברתיות, הקרקע הנוחה ביותר להפצת גזענות ופאשיזם כפיצוי על יכולות שלא הולמות מנהל משמרת בתחנת דלק. מכיוון שגילו הצעיר של הבן לא מונע ממנו להיות מרכיב דומיננטי בפעילויות אביו, הופעתו בתוכנית אקטואליה מצדיקה ראיון עיתונאי, כמו כל נציג פוליטי אחר.
כמובן שמה שקרה בפועל היה ההפך המוחלט: המגישה דנה ורון התמוגגה מהלהט של בן גביר ג'וניור, ליטפה אותו בשאלות נושכות כמו שערות סבתא והסכימה בהתלהבות מביכה עם כל מה שאמר, כלומר שאבא שלו מדהים והתקשורת שאינה ערוץ 14 היא פח. אם יאיר נתניהו צפה במחזה (לא בלייב מן הסתם, בכל זאת היה מוקדם במיאמי) הוא בהחלט זכאי לפצוח בטנטרום: אפילו בועז גולן היה פחות סחבק איתו (אבל לא בהרבה) בשיחה שלהם מלפני חמש שנים. ורון, מקרה קיצון גם ביחס לערוץ שבו התחרות אכזרית למדי, הביעה בסיום אכזבה מכך שלא הצליחה לחלץ מהמרואיין את שם היחידה בצבא שאליה הוא שואף להתגייס. הכישלון בוודאי ירדוף אותה ממש כשם שמחדל 7 באוקטובר מדיר שינה מעיני נתניהו.
ובכל זאת, הזרקור הממושך (11 דקות!) על שובאל לימד משהו על תהליך החדירה של אביו למיינסטרים ובעיקר על אחיזתו במצביעים ומצביעות צעירים. בעוד האב התגבר על הרתיעה ממנו בזכות פרובוקציות מתוחכמות וחזות שלומיאלית מיתממת, שובאל נראה ונשמע כמו הרבה נערים ונערות מכל המגזרים: נאה, חסון וכריזמטי, נוטה לבלוע מילים וניחן בביטחון עצמי של משה דיין. הכרזתו על עצמו כ"קפיטליסט קיצוני" מתאימה אף היא לז'אנר שהתגבש בישראל, שמשלב תמיכה יוקדת במפעלים משיחיים מגה-מסובסדים עם תפיסה כלכלית שדורשת מהמדינה לא להתערב בכל היתר. האמת? כבר עכשיו הוא נשמע כמו בן של ראש ממשלה.
