בפעם השלישית השנה תפרוץ הממשלה היום את תקציב המדינה – מקרה חסר תקדים גם בעיתות משברים חמורים בעבר. למעשה מדובר בקביעה רביעית של תקציב המדינה לשנת 2024, כולל אישור התקציב המקורי לפני תשעה חודשים, שהיה רק 514 מיליארד שקל. תקציב 2025 צפוי לעמוד על 620 מיליארד שקל ויהיה הגדול אי פעם.
פריצת התקציב הפעם נובעת מהעיכוב בהעברת חלק מהסיוע מארה"ב, בסכום כולל של 18 מיליארד שקל, וכן מהרחבת המלחמה בצפון, שעולה כבר 13.4 מיליארד שקל, ומגידול בתשלומי הריבית על ההלוואות הגדולות שנוטלת הממשלה בשל הגירעון המעמיק – בסכום של עוד 1.8 מיליארד שקל.
פריצת התקציב הקודמת באוגוסט, בסכום של 3.5 מיליארד שקל, נעשתה כדי לאפשר את המשך תשלומי המדינה למפונים בצפון ובדרום עד סוף השנה. במקביל קוצצו גם כמה פעולות של הממשלה, אך הובטח שקיצוצים אלה יוחזרו בהמשך – מה שלא נעשה עד כה.
בעקבות פריצת התקציב הנוספת יעלה גם הגירעון העצום בתקציב השנה, מ-6.6% לשיעור גבוה במיוחד של 7.7%, על פי תחזית האוצר, אולם ייתכן שבסוף דצמבר הגירעון אף יתקרב ל-8%, בשל המשך הגידול העצום בהוצאות, בעיקר אם תימשך המלחמה רחבת ההיקף בלבנון.
הגידול העצום בתקציב ופריצתו יגרמו בחודשים הקרובים להורדת דירוג נוספת של ישראל, בעיקר אם יתברר שגם הגירעון החזוי בתקציב 2025, שכעת הוא 4.3% "בלבד", יגדל עוד מעבר לחוק התקציב שיובא לאישור הכנסת ב-1 בדצמבר.
הריבית לא תרד
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.5%, אבל מכיוון שגם בתקופה המקבילה אשתקד העלייה הייתה זהה, האינפלציה השנתית נותרה על 3.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף הלבשה והנעלה, שעלה ב-3.5%, תחבורה ב-1.9%, ומזון ובריאות ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי שירותי דיור בבעלות הדיירים ותרבות ובידור (0.2% כל אחד).
היות שלא צפויה מגמה של ירידה באינפלציה, הדבר ממשיך להרחיק את האפשרות שבנק ישראל יוריד את הריבית, לפחות לא עד אמצע 2025. אם המדדים של סוף השנה יחרגו מהתחזיות, ולצד השפעת עליית המע"מ ב-1% בינואר 2025, קיימת אפשרות ריאלית שהריבית תעלה בחודשים הבאים ברבע אחוז ל-4.75%. בעוד ברחבי העולם האינפלציה יורדת בהדרגה זה חודשים רבים, בישראל היא מצויה הרחק מעל לרף העליון שקבעה הממשלה כיעד (1%-3%).
בשלושת החודשים הקרובים צפויה בישראל עלייה באינפלציה של יותר מאחוז, בעיקר בשל השפעת עליית המע"מ על עליית המדד בינואר. על פי מחקרים, השפעה של עליית המע"מ באחוז צפויה להעלות את המדד בינואר בכ-0.6%. מאחר שהמדדים בתקופה המקבילה אשתקד היו שליליים ונמוכים מאוד, האינפלציה צפויה לעלות בחודשים הקרובים בכל מקרה בחישוב של 12 חודשים לאחור. בנובמבר 2023 האינפלציה הייתה מינוס 0.3%, בדצמבר מינוס 0.1% ובינואר השנה נרשם מדד אפס.
מחירי הדירות בירידה
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי-אוגוסט 2024, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.1%. מפילוח לפי מחוזות עולה כי ירידות נרשמו במחוזות ירושלים ומרכז (0.7%) ות"א (0.1%). בשאר המחוזות נרשמה עלייה: צפון (1.2%), חיפה (0.9%) ודרום (0.4%).
מחירי הדירות החדשות בחודשים אוגוסט-ספטמבר עלו ב-0.1% לעומת החודשיים שקדמו להם. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית עלה מ-21.5% בתקופה הקודמת (יולי-אוגוסט) ל-24.4% בתקופה הנוכחית. מבדיקה של הלמ"ס עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית עלה ב-0.2%.
בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024 לעומת אוגוסט-ספטמבר 2023 עולה כי נרשם מיתון בהתייקרות הדירות, לאחר שמדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-6.1%. בפילוח לפי מחוזות נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: חיפה (10.8%), מרכז (7.2%), צפון (6.6%), דרום (6.3%), ירושלים (4.7%) ות"א (3.8%). מדד מחירי הדירות החדשות השנתי עלה ב-3%.
חישוב רבעוני מעלה כי ברבעון השלישי של 2024 מחיר ממוצע כלל ארצי לדירה עמד על 2.243 מיליון שקל - ירידה של 3.7% לעומת מחיר ממוצע של דירה ברבעון הקודם, 2.33 מיליון שקל. בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון המקביל אשתקד, שעמד על כ-2.105 מיליון שקל, עלה המחיר הממוצע ב-6.6%.
