בוקר 7 באוקטובר 2023 היה מאתגר מאוד גם עבור תעשיית ההייטק והסטארטאפים. רבים מאוד מהעובדים בה התגייסו מיד למילואים בחזית, והנותרים בעורף התגייסו לעשייה אזרחית תומכת תוך התמודדות עם הצורך לשמור על המומנטום העסקי גם בזמן הכי קשה שיש, תוך מחסור אמיתי בכוח אדם.
מי שהמצב הזה לא נעלם מעיניה היא שיר לוי, מנהלת קהילה ושיווק בחממת InNegev, שתוך כדי שהיא בעצמה מגויסת למילואים ממש מתחילת המלחמה, מצאה את הזמן והיכולת להקים את מערך התמיכה "חמ"ל;טק", שאותו היא מגדירה: "קו הגנה של אומת הסטארט-אפ".
מערך התמיכה הוקם בהובלת חממת InNegev, יחד עם השותפים - עמותת טק7 והרשות לחדשנות. "בעצם הקמנו מרכז תמיכה ומרכז לוגיסטי שתפקידו להקל על סטארטאפים ויזמים להתמודד עם מציאות המלחמה", היא מסבירה, "בנינו צוות שהציע לחברות תמיכה קריטית מיידית בתחומים כמו גיוס כוח אדם חלופי לעובדים שגויסו למילואים, מציאת משרדים חלופיים עבור מי שפונו, תמיכה לוגיסטית לפינוי אזרחים, חיבור למנטורים ומומחים בתחומים הרלוונטיים ועוד. המטרה הייתה לסייע למפונים ומילואימניקים שנקראו לדגל והם בעלי סטארטאפים להתמודד עם האתגרים במלחמה. הם היו צריכים לעזוב הכל ולצאת לקרבות, ואנחנו יצרנו עבורם את העורף החזק".
את עבודתה כמנהלת קהילה ושיווק בגוף ההשקעות, שנמצא בנגב ותומך בסטארטאפים ובשיתופי פעולה עם התעשיות המקומיות, החלה שיר קצת לפני חגי תשרי של השנה שעברה. "ואז הגיע הבוקר של שמחת תורה ומצא אותי בקמפינג בצפון", היא משחזרת, "התחילו להגיע הידיעות על נרצחי הנובה, וכמה שבועות אחר כך, כשהחלה הכניסה לעזה ואיתה עוד ידיעות על הרוגים, הרגשתי שחצי מהדור שלי נשרף, נמחק, נשחט, שמטרות וחלומות נעלמים בשניות והכל משתנה. אנחנו, כחממה דרומית שמורכבת ממיזמים של האזור, מחוברים פה לכל קבוצות הווטסאפ, ולכן הידיעות על מה שקורה התחילו לרוץ. מהר מאוד שמענו על הקיבוצים, על מה שקרה ליישובים צמודי הגדר, והיו תחושות של שיתוק, כעס, התקפי חרדה וחוסר אונים. בימים הראשונים לא יכולתי להזיז את העיניים מהחדשות והבנתי שאני צריכה לעשות משהו בתחום שאני הכי טובה בו".
והיא כמובן עשתה. קודם כל היא פנתה לצוות של חממות ההייטק בנגב, שחלק מהאנשים בו שייכים, מן הסתם, גם לקהילות שנפגעו ומתמודדים עם הזוועות. למרות שלא מעטים מהם יצאו מיידית למילואים, תוך שבוע וקצת החמ"ל והמערך לתמיכה לתחום ההייטק עמד על הרגליים. מכאן, הדבר הבא ששיר עשתה היה להריץ סקר שממפה את הצרכים של חברות ההייטק והסטארטאפים, לא רק של הנגב, אלא של תעשיית ההייטק לאורכה ולרוחבה של המדינה.
"בדקנו מה קורה בחברות, מה סוג החוסרים והצרכים, ואיך אנחנו מתגייסים למענן. רוב המתנדבים שהגיעו לעבוד אצלנו היו סטודנטים, בעיקר מהאזור אבל לא רק, כי השנה האקדמית עוד לא התחילה. הם נכנסו לכל תפקיד שהיה אפשר לעזור בו: להיות מנהלי תיקים של לקוחות, מנהלי תיקים עבור היזמים, לתת ליזם שנמצא בטלטלה ובאי-ודאות את הידיעה שהוא מגובה, שיש מי שיושב מול המחשב ועם הטלפון ומחפה עליו, שהלקוחות יכולים לפנות אליו, שהצרכים עוברים בדיקה ומקבלים מענה. קודם כל הבנו שצריך שכל מתנדב יהיה מנהל תיק ספציפי, שיעמוד בקשר עם היזם כדי להבין מה צריך ויזין פניות לתוך המערכת. ואז החלטנו להכניס ללופ את מה שהיה חסר להם – ייעוץ בתחום העסקי והפיננסי, תכנות או כימיה, כל אחד לפי הצורך שלו. אנשים היו אז פנויים מעבודה ומעיסוקים אחרים ורק חיפשו איפה לסייע למי שצריך. אז סייענו, ואנחנו עדיין מסייעים, לסטארטאפים בכל התחומים, לחברות וליזמים".
לאחר שהמערך הוקם, גם רשות החדשנות החליטה לתמוך בו כלכלית כדי להעניק רשת תמיכה עוד יותר רחבה לכל מי שמתמודד עם מצב החירום בתחום.
ואיך קיבלו את זה שאישה כל כך צעירה שולחת להם חבל הצלה?
"למי בכלל היה ראש להתעסק בזה", היא מיד יורה, "אף אחד לא שאל אותי כלום. אנשים, מילואימניקים בעלי עסקים, מפונים בעלי עסקים, כולם הבינו שיש יד שרוצה לעזור ושמחו לקבל את היד הזו. גם לי היה חשוב לפעול ולא להתנתק, למצוא את הדרך לעשות למען אחרים, ועשיתי את זה בכל יום מבוקר עד לילה. זה ממלא ונותן תחושה של משמעות בתוך אי-הוודאות, בטח בשבועות הראשונים של הכאוס, וזה מה שגרם לי לפחות להרים את הראש".
ומה קורה עכשיו?
"אנחנו עדיין פועלים בתוך החמ"ל, שאת התשתית שלו הקמנו מנובמבר ועד מארס בשנה שעברה. אחרי שהקמנו את התשתית קראו לי למילואים, ותוך ארבע שעות הייתי בבסיס. מהדרך העברתי את השרביט למחליפים שלי, דרך הטלפון, ועברתי למדים. מהבסיס המשכתי להיות בקשר עם החמ"ל שהאנשים המשיכו להפעיל.
"לצערי התבשרנו על נפילתו של מי שהיה אחד האנשים המדהימים שפעלו בחממת InNegev בחברת הסטארטאפ שלו. הרגע הזה, שבו אני בלוויה שלו, שומעת על מפעל חייו של אדם, בן 35 בנופלו, זה הרגע שבו לא היה לי ספק שאני ממשיכה לרוץ עם פיתוח המערך."
היום תומך החמ"ל ב-350 סטארטאפים בכל הארץ, רובם של חבר'ה בתחילת הדרך, תוך ניסיון לייצר כמה שיותר אופטימיות, לרקום חיבורים בין קרנות השקעה ליזמים, לערוך סדנאות והכשרות לפי הצורך, ולייצר אימפקט שיאפשר ליזמים להיות במקום של המשך עשייה ומשמעות בזמן של אי-ודאות. "המטרה שלנו היא לא רק לסייע בצרכים המיידיים, אלא גם לעזור להם לחזור למסלול הצמיחה באמצעות סדנאות, וובינרים ובקשות למענקים מקרנות הון סיכון. העיקר שקטר ההייטק הישראלי לא יעצור", אומרת שיר, ומספרת שכחלק מהעשייה היא גם יוצרת קשרים עם חברות מפתח בתעשיית ההייטק הישראלית, כולל אירוע ענק בתל-אביב שיתקיים עבור כל הקהילה ויהיה חינמי לחלוטין.
את רק בת 27, מה יהיה בגיל 37?
"בעזרת השם, משפחה וילדים", היא צוחקת.
