מספיק להגיד את השם "אלביס" בשביל ליצור ציפייה, לא צריך להתאמץ כדי לגרום לכל העולם להסתקרן. גם מי שלא גדל עליו מכיר את המיתוס, יודע איך הוא נראה, איך הוא שר ואיך הוא רקד. נטפליקס רוצה לתת לאגדה סוף טוב, והיא מצליחה לעשות זאת בסרט "שובו של המלך: נפילתו ועלייתו של אלביס פרסלי".
שווה להתעכב על השם כי בדרך כלל אנחנו מכירים את "עלייתו ונפילתו", סוף טרגי של אדם שהגיע רחוק ולא ידע מה לעשות עם ההצלחה. הסרט הזה עוסק בקאמבק של אלביס למסך הקטן ב-1968, אחרי שנים שבהן לא הופיע בטלוויזיה וניסה לפתח קריירה קולנועית. הקריירה שלו הייתה בירידה חדה, הכתר עבר למלכים אחרים, ורק ספיישל טלוויזיוני היה יכול להציל אותה. אלביס הגדול היה לחוץ, לא רצה לעלות לבמה, היו לו ספקות - אבל בסוף זאת הייתה הופעת חייו.
כמו שנטפליקס העניקה למייקל ג'ורדן את "הריקוד האחרון", עכשיו היא נותנת את הטיפול הזה למלך אחר. השפה הרגישה מוכרת מדי, ולכן לא היה מפתיע לגלות שמדובר באותו במאי - ג'ייסון הייר, שחוץ מ"הריקוד האחרון" עסק בעיקר בסרטי ספורט. הוא יודע דבר או שניים על קאמבקים. הסרט על אלביס בנטפליקס מוציא את התותחים הכבדים, בדיוק כמו ב"הריקוד האחרון". זה אומר להביא את ברוס ספרינגסטין כדי לספר איך ההופעה של אלביס שינתה את חייו. מרתק לראות את ספרינגסטין מתרפק על הימים ההם ומספר בעיניים נוצצות על האליל שלו. אבל זה הבוס, גם אם הוא יקריא רשימת מכולת זה יהיה מעניין.
מה שיותר מעניין הוא איך הסרט מצליח להחזיר את הצופים לשנות ה-60, והוא עושה את זה בקצב שמתאים להיום. אין ראיונות מיותרים, אין שירים לא מוכרים של המלך, יש הרבה לכלוכים, אבל לא עליו (בעיקר על מנהלו, שלפי הסרט כמעט חירב לו את הקריירה). הפרט המעניין ביותר הוא פגישה של אלביס עם הביטלס. פה לא אעשה ספוילרים כדי לא להרוס למי שלא יודע מה נאמר שם. כן אכתוב שראיתי את הקטע הזה כמה פעמים, כי לא בכל דוקו מכניסים אותך לפגישה היסטורית כזאת.
אלביס הצליח לחזור לקדמת הבמה, אבל זה לא היה כנגד כל הסיכויים. כיף היה לראות את הסרט בונה את הקאמבק כאילו מדובר בגיבור ספורטיבי. אם למישהו היה ספק מי הגדול מכולם, אז לסרט הזה יש את התשובה. הוא גם מדלג באלגנטיות מעל נסיבות מותו הטרגי בגיל 42, כדי לא להרוס את הטעם הטוב. חבל שאלביס לא חי כדי לראות את זה, מצד שני יש כאלה שמאמינים שהוא נמצא אי שם - ואולי אפילו היה מעורב בהפקת הסרט.
בקטנה
מהדורת ערוץ 14 נפתחה עם סרטון הזוי ללא קול על ירי פצצות התאורה לבית רה"מ. "לאן נעלמו שב"כ, המשטרה והפרקליטות", שאל הסרטון האילם שכותרתו "הירי בקיסריה" והסתיים בציטוט של יצחק רבין (!). מבלי להמעיט מחומרת האירוע, להגיד שזאת "הסתה חסרת תקדים"? שמישהו יעדכן אותם מה קרה ב-4 בנובמבר 1995.
