האם ישראל בדרך למימוש הרעיון של ממשל צבאי ברצועת עזה? השרים סמוטריץ' ובן גביר כבר הביעו את דעתם בנושא אינספור פעמים, אך כעת נראה כי הדברים מקבלים דחיפה בשטח.
ל"ידיעות אחרונות" נודע כי בימים האחרונים מתחילים במערכת הביטחון לפעול באופן אקטיבי מול חברות חיצוניות שיטפלו בכל הנושאים של הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה תחת פיקוח ישראלי. מדובר על מעבר מתוכניות שהיו על הנייר למימושן הלכה למעשה בשטח. בנוסף, צה"ל מעמיק ברצועה את תפיסת השטח, מרחיב את הצירים שבהם הוא מחזיק, ומקים מעין "מאחזים צבאיים" – כל זה בדרך לתפיסת שטח רחב ולמעשה להחיל שלטון צבאי ברצועה. בימים האחרונים מתקיימים דיונים ערים בנושא בין הגורמים השונים, בהם שר הביטחון, בכירי מערכת הביטחון ושרים בכירים, כדי לקדם את המדיניות. על פי גורמים המעורים בפרטים, ישנן מספר דמויות בפיקוד הדרום שדוחפות לכך מתוך המערכת ומייצרות שיח מול הדרג המדיני בעניין. המעבר לפעולות אקטיביות בעניין מגיע על רקע שני שינויים משמעותיים שעד כה עיכבו את חברי הקבינט מהצד הימני והוסרו מהדרך: החלפת שר הביטחון יואב גלנט בישראל כ”ץ, וניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב.
גורמים המעורים בפרטים מספרים כי השר גלנט היה לעומתי לרעיונות שהגיעו מכיוונו של שר האוצר סמוטריץ’ בנוגע ליהודה ושומרון ולרצועת עזה, וייצג את עמדת מערכת הביטחון בשלל נושאים, בהם הריסת מאחזים, הוצאת צווי מעצר מנהליים לפעילי ימין קיצוני וגם בסוגיית היום שאחרי ברצועת עזה. התוכניות לתפיסת השטח כחלק מהמחיר שגובים מחמאס מתכתב עם תוכניות המתנחלים להתיישבות בצפון הרצועה.
גורמים בהתיישבות טוענים כי מדובר בתקופת זמן היסטורית לשינוי המציאות בשטח מול הפלסטינים ובהזדמנות שלא תחזור. אותם גורמים טוענים כי הוחלט לא להמתין לממשל טראמפ שייכנס לבית הלבן, אלא להתחיל כבר כעת לתכנן ולבצע פעולות בשטח כדי להיות הראשונים שמניחים על השולחן תוכניות שיהוו בסיס לפעילות של הממשל החדש. בהקשר הזה מסביר גורם בכיר בהתיישבות כי הדבר המרכזי הוא "לשמור בכל מחיר על שלמות הקואליציה, מתוך רצון לממש את התוכניות לטובת ההתיישבות".
על אף שלא התקבלה החלטה מדינית בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה שעיקרה הוא הקמת ממשל צבאי, בממשלה עוסקים בכך ופועלים שלב אחרי שלב בדרך למימוש התוכנית. מלבד ההשלכות הכלכליות, הלוגיסטיות והביטחוניות של הקמת ממשל צבאי, ישנן גם השלכות משפטיות מרחיקות לכת הנוגעות לשליטה על מיליוני פלסטינים.
גורמים משפטיים מצביעים על חוסר בהירות קשה בשאלה מה עושים עם עזה לאחר 13 חודשי מלחמה. משמעות השליטה האזרחית בעזה היא שישראל תידרש לספק את צורכי האוכלוסייה – סיוע הומניטרי, חשמל, תקשורת וסניטציה – ולא רק תאפשר לארגונים בינלאומיים להעביר אוכל וחיסונים. בהיעדר החלטה של הדרג המדיני, ישראל נאלצת בחודשים האחרונים להתמודד עם עתירות לבג"ץ בשאלת כיבוש הרצועה, שטומנת בחובה כאמור השלכות משפטיות רבות ביחס לטיפול באוכלוסייה וגם הליכים בינלאומיים כמו אלו שמתנהלים בבית הדין הבינ"ל לצדק בהאג. על השולחן מונח גם פתרון אחר שאינו זוכה לקידום כלל, והוא שליטה של ישות אחרת כדוגמת הרשות הפלסטינית – פתרון שאליו נתניהו וחברי ממשלתו מתנגדים נחרצות – או לחלופין לקיחת אחריות על השטח על ידי מדינה אחרת, פתרון שאינו ישים כל עוד נמשכת הלחימה של ישראל בעזה.
