מלניה טראמפ חוזרת לבית הלבן מבוגרת בארבע שנים, אבל עם אותו גוף דקיק המתוח לאורך 180 ס"מ, אותו אופי קריר ומסוגר, אותם חיוכים קפוצים, אותה גרדרובה מושלמת ועם קצת יותר בוטוקס וחומרי מילוי בפנים. בגיל 54 נראה שהיא מתחזקת את השלמות הגופנית שלה בעזרת רעב, איפור כבד והתערבויות קוסמטיות תכופות. בשנים האחרונות הפכו הפנים שלה לגרסה אנושית של סדיני אל-קמט. זה מפחיד, אבל עובד. המכלול הפיזי שנקרא מלניה טראמפ הוא נכס, והיא דואגת לשמר אותו.
אין ספק שתמונתה של טראמפ ראויה להתנוסס במילון תחת הערך של "אשת ראווה": היא כל מה שגברים עשירים חולמים לענוד על זרועם לצד הרולקס. עם זאת, בשנים האחרונות הוכיחה טראמפ שהיא יותר מסתם גביע להתגאות בו. היא אמנם הייתה ממלכתית למדי כגברת הראשונה בסיבוב הקודם, אבל הרשתה לעצמה מרידות קטנות: הימנעות מפגישה עם הזוג ביידן, סירוב לאחוז בידו של בעלה מול המצלמות, לבישת מעיל עם הכיתוב "לי באמת לא אכפת, ולכם?" בביקור ילדי מהגרים במתקן כליאה בטקסס, ותמיכה בזכות להפלות.
ואיך היא מתלבשת? מושלם. לא חייבים לחבב אותה, אבל אי-אפשר לקחת ממנה את היותה אושיית סטייל מהמעלה הראשונה. יש לה העדפה למותגי-על, לחצאיות עיפרון באורך מידי ולחליפות מדגישות מותן. היא גם נוטה להתמסר לצבע אחד בכל הופעה. היא מסרבת לקבל את הטענה שנשות מנהיגים צריכות להימנע ממראה סקסי, ונראה שהיא גם לא קיבלה את הציווי הצדקני שלפיו נשים מעל גיל 50 אמורות לכסות את זרועותיהן. טראמפ לובשת כל מה שהיא רוצה, וגם במכנסי ג'ינס ובטי-שירט היא רחוקה מלהיראות כמו השכנה ממול: הג'ינס יהיו בעיצוב ראלף לורן, התיק של הרמס ונעלי הסירה הסולידיות של לובוטן.
את מצעד התלבושות שלה ביום הבחירות החודש הקדישה לבית האופנה הצרפתי דיור, שהוא זה שהלביש אותה גם בחליפה אדומה לוועידה הרפובליקנית במילווקי ובחליפת צמר אפורה ומפוסלת לנאום הניצחון של בעלה. בכל אלה היא אולי לא נראתה אמריקאית, אבל נראתה בהחלט כמו אייקון אופנה.
