אחרי ששר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ לא עצר את שליחת 7,000 צווי הגיוס שאושרו על ידי קודמו המפוטר, יואב גלנט, במפלגות החרדיות מביעים אופטימיות באשר לגיבוש הפטור מגיוס לבני ישיבות.
חברי הכנסת של דגל התורה נועדו שלשום עם נתניהו בלשכתו בכנסת בנושא חוק הגיוס. במהלך הפגישה הצטרף אליה כ"ץ. בדגל התורה דיווחו על פגישה ב"אווירה טובה" ורצון להגיע לחוק גיוס מוסכם על הצדדים.
במקביל, יומיים בלבד לאחר שהחלה הפעימה הראשונה של שליחת צווי הגיוס לחרדים, חשף אתמול בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תומכ"א (תכנון ומינהל כוח אדם) של צה"ל, כי "מתוך 3,000 החרדים שקיבלו צווי התייצבות, הוצאו 1,126 פקודות מעצר למי שלא התייצבו לצווים ראשון ושני". הקצין סיפר כי מתוך אותם 3,000 התייצבו רק 290, והוסיף: "אחרי פקודות המעצר הם יקבלו קריאה לגיוס מיידי, ומי שלא יגיע יוכרז כמשתמט, מה שיכלול עיכוב יציאה מהארץ ובכל מפגש שלו עם שוטר הוא יוכל להיעצר".
תא"ל טייב הדגיש במהלך הישיבה כי "לצה"ל חסרים 10,000 חיילים". הוא הסביר כי "הבקשה שלנו של 4,800 לא מספיקה לכסות על הפער, וגם הארכת השירות לא תעזור לנו – זה הכל ביחד". לדבריו, יעד גיוס החרדים השנתי של צה"ל נמוך יותר מהצורך, כיוון שהנחת היסוד המרכזית היא ש"כשרוצים לגייס את הציבור החרדי צריך לעזור לו לשמור על זהותו, לכן המספר שנקבע מגלם את יכולת הצמיחה שלנו".
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, הבהיר בדיון כי "המספר שהתקבע אינו מקובל עליי. המספרים צריכים להיות גדולים יותר". עוד הדגיש אדלשטיין כי "מי שתרם שלוש שנים למדינה – יקבל יותר מאשר מי שבחר שלא לתרום. זה נכון לכל אזרח במדינת ישראל".
את הדיון יזמו חברות הכנסת אפרת רייטן, שרון ניר ומירב כהן, שאמרה בפתיחתו כי "העברת חוק גיוס שיפטור את החרדים מגיוס – תפגע במוטיבציה לשרת”.
