חוקרים מטעם עצמם: "אם לא תקום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, זה יהיה הסוף של מוסד ועדת החקירה", אומרת ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "הממשלה בעצם אומרת לנו, 'אנחנו רוצים לצאת נקיים מהשבר הזה שקרה', ולא עומד לנגד עיניהם הצורך ללמוד מהאירוע הזה ולדאוג שלא יקרה שוב".
כזכור, בליכוד גיבשו חוק שיאסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. לפי ההצעה, תיקבע ועדה במינוי פוליטי, עם חשש כבד שוועדה שפועלת "מטעם" לא תחקור באופן רציני את המחדל. אז מה ההבדל בין ועדת חקירה פוליטית לממלכתית? ynet ו"ידיעות אחרונות" מסבירים:
מי יושב בוועדה
בעוד היושבים בוועדת חקירה ממלכתית ממונים על ידי נשיא העליון והם בדרך כלל שופטים בדימוס או אנשי מקצוע בכירים, בהצעת החוק של הליכוד מוצע שהוועדה תורכב משישה בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובציבוריות הישראלית, שימנו חברי הכנסת בשתי דרכים אפשריות: תחילה תיערך הצבעה גלויה במליאה בתמיכת לפחות 80 ח"כים למינוי; אם לא יושג רוב כזה תוך 14 ימים – חצי מהוועדה תמונה על ידי הקואליציה, והחצי השני על ידי האופוזיציה.
למעשה, מדובר שוב באותה הגישה שקידמה הקואליציה בחקיקת המהפכה המשפטית – אי-אמון ברשות השופטת והעברת הכוח לנבחרי הציבור.
אסור לבקר
ועדת החקירה הפוליטית המוצעת אמורה, לפי הצעת החוק, להיות מוגנת לחלוטין מפני כל ביקורת שיפוטית. כלומר, ביכולתה לזמן עדים ללא כל הגבלה, או לפרסם כל תוכן מהחקירה כרצונה. במקרה שבו לא תהיה הכרעה בין חברי הוועדה על המסקנות שלה, היא תוכל לפרסם פרקים נפרדים עם המסקנות שנמצאות במחלוקת.
לוועדה ממלכתית סמכויות חקירה נרחבות יותר מוועדות חקירה אחרות, כולל סמכות לזמן עדים לחקירה תחת שבועה, לדרוש מסמכים ולהשתמש בסמכויות דומות לאלו של בית משפט. תפקידה לבחון נושא בעל חשיבות ציבורית ולקבוע מסקנות והמלצות שאינן מחייבות, אך יש להן משקל כבד.
יתאפשרו ועדות חופפות?
כיום, ניתן להקים ועדת חקירה פרלמנטרית או ועדת בדיקה ממשלתית במקביל לוועדה ממלכתית, אם הנושאים קרובים אך לא זהים. לעיתים המדינה תעדיף להקים רק ועדת חקירה ממלכתית כדי למנוע חקירות מקבילות, שיכולות ליצור סתירות במסקנות. אולם, לפי הצעת החוק שרוצים לקדם בליכוד, לא תוקם כל ועדה אחרת שתחקור את אירועי 7 באוקטובר.
מה הציבור מעדיף?
סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024 מראה שרוב גדול בציבור, 67%, סבור שיש לחקור את אירועי הטבח באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. רק 13% תמכו בוועדת בדיקה ממשלתית ו-8% חשבו שיש להסתפק בביקורת של מבקר המדינה ובתחקירים פנימיים של גופי הביטחון וההממשלה.
לאורך השנים, ועדות חקירה ממלכתיות קמו בעיקר בעקבות לחץ ציבורי, אך בממשלה כנראה רוצים אחרת. בהתחלה ראש הממשלה נתניהו אמר שקודם יש לסיים את המלחמה ולאחר מכן לחקור את המחדלים (הוא לא ציין כיצד), וכעת מתברר שראש הממשלה דוחף להקמה של ועדת חקירה פוליטית שעלולה לטייח ולהטות את ממצאי החקירה של האסון הגדול ביותר שידעה ישראל. כעת מחפשים על מי להטיל את חוק הוועדה הפוליטית, כשח"כ ביסמוט מהליכוד נחשב כרגע למועמד מרכזי להציע את הצעת החוק.
ד"ר בלאנדר מסכמת: "ועדת חקירה ממלכתית היא מוסד עם היסטוריה, עם אמון הציבור בו. הציבור ברובו, כולל מחנה הימין, חושב שצריך לחקור את מחדל 7 באוקטובר ומאמין שוועדת חקירה ממלכתית זו הדרך לחקור. לא צריך להמציא מוסדות כשיש לנו מוסדות אמינים וקיימים".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.11.24
