מסירת ידיעה סודית שכוונתה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית ושיבוש הליכי משפט. פרשת הדלפת המסמכים הסודיים מגיעה לשלב האישומים. העונש האפשרי: מאסר עולם.
פרקליטות מחוז מרכז הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתבי אישום חמורים בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים נגד דובר רה"מ אלי פלדשטיין. דין העברות שמיוחסות לו הוא עד מאסר עולם. גם נגד הנגד הוגש אישום חמור, שכולל חמישה סעיפים של מסירת ידיעה סודית, שיבוש הליכי משפט וגניבה בידי מורשה. ייתכן כי יוגשו בפרשה כתבי אישום נוספים, גם אם בהמשך.
לפי כתב האישום, "הידיעה הסודית" – אותו מסמך חמאס שהעביר פלדשטיין לעיתון ה"בילד" – לא הובא לידיעת ראש הממשלה משום שבסמוך לקבלתה, "התקבלו ידיעות מודיעיניות עדכניות, שנבחנו על ידי גורמי המקצוע באגף המודיעין, ונמצאו רלוונטיות יותר לסוגיית המשא ומתן. הידיעות הרלוונטיות הללו הועברו לגורמים שעסקו בסוגיית המו"מ וכן לדרג המדיני, בנוהל העברת המסמכים כמקובל". פלדשטיין, מצידו, שלח ליועצו הבכיר של ראש הממשלה יונתן אוריך הודעת ווטסאפ ב-6 ביוני 2024: "קצין בכיר, מקור שלי, באמ"ן, רוצה להעביר חומרים ברמת דחיפות מיידית לראש הממשלה. חומר פסיכי". בהמשך שלח לאוריך: "אל תענה ואל תתקשר אליי, מה שאני בונה לך עכשיו לסופ"ש שווה מיליון דולר". מיד לאחר מכן הוא שלח את ההודעה הבאה: "וצריך את רה"מ לזה".
עוד לפי כתב האישום, לאחר פרסום "מסמך חמאס", פלדשטיין המשיך להיערך לפרסום כתבות נוספות בכלי התקשורת בישראל על המסמך, ואוריך כתב לו: "קח את הזמן, הבוס מבסוט". פלדשטיין אמר לדוברי נתניהו, אוריך ועופר גולן: "אספתי את המסמכים, צריך להעביר אותם לבוס". בכתב האישום, נציין, לא מוזכרת מעורבות כלשהי של נתניהו.
במקביל לדיון, מחוץ לבית המשפט התקיימה הפגנה שאליה הגיעו מאות בודדות שהשמיעו קריאות תמיכה בפלדשטיין והנגד במילואים. "אלי גיבור", צעקו חלק מהמפגינים. טענות שהשמיע גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו בכל הנוגע לפרשות שנחקרות בלשכתו.
מבחינה משפטית, "פגיעה בביטחון המדינה" נמדדת כאמת מידה אובייקטיבית. כלומר, בית המשפט יקבל חוות דעת של גורמי הביטחון ויקבע האם התקיימה הפגיעה או לא. בכתב האישום בפרשת המסמכים, נראה שהסעיף הזה חזק.
באישום נכתב ש"מסמך חמאס" שהודלף לבילד, הגיע לידי אמ"ן באמצעות כלי טכנולוגי מסווג ביותר. הפרסום עלול היה לחשוף אותו עד כדי כך שנכתב בכתב האישום כי עלול היה למנוע את השימוש באותו הכלי בזירות אחרות, לבנון למשל. גם סנגורים מיומנים ביותר יתקשו להדוף את חוות הדעת של אמ"ן בכלים האזרחיים הנתונים לרשותם. פלדשטיין, שביקש להשפיע על דעת הקהל באמצעות פרסום המסמכים המסווגים, לא ידע עד כמה הוא מסתכן. בכל זאת, נקודת תורפה אפשרית נעוצה בסעיף "מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה". פסיקות בית המשפט העליון הגדירו כוונה כמטרה, כלומר, מה הייתה מטרת מסירת הידיעה הסודית. באופן הפשוט ביותר, כתב האישום כותב זאת למעשה בעצמו - כדי להשפיע על דעת הקהל. אלא שלכאן מצטרפת "הלכת הצפיות", משמעותה היא, שאם יש לצפות שפעולה תוביל קרוב לוודאי לתוצאה מסוימת, אז ניתן להגדיר את התוצאה כמטרה. הפסיקה קבעה כי אפשר להפעיל זאת רק אם הנאשם הוא שהיה מודע להסתברות הזאת. כלומר, המבחן הוא מבחן סובייקטיבי.
פלדשטיין ידע שהצנזורה, מי שאמורה לשמור על סודות המדינה וביטחונה, פסלה את הניסיון של חדשות 12 לפרסם את "מסמך חמאס". זאת אומרת, הצנזורה למעשה אמרה כי הפרסום יפגע בביטחון המדינה. בכל זאת, פלדשטיין פעל להעבירה לכלי תקשורת זר שאינו מחויב לצנזורה. לפי "הלכת הצפיות", פלדשטיין נמצא במצב בעייתי. עיתונאים רבים עשו זאת במשך השנים, פנו אל כלי תקשורת זר כאשר הצנזורה פסלה להם מידע. נכון, אלה לרוב לא היו מסמכי מקור מודיעיניים אלא חוות דעת או ידיעות, ובכל זאת, סוד מדינה הוא סוד מדינה, ופגיעה במדינה היא פגיעה. הציבור יתקשה לקבל את האכיפה של "הלכת הצפיות" רק כלפי פלדשטיין. לפי כתב האישום, פלדשטיין לא פעל על דעת עצמו. האדם אולי המקורב ביותר לנתניהו, יונתן אוריך, עודד את פלדשטיין הזוטר להמשיך בעבירות, הפעיל אותו והיה מודע לכל מעשיו ולמקור המסמכים. אוריך נחקר פעמיים ועניינו עוד נבחן. יהיה זה חוסר צדק משווע אם רק פלדשטיין ימצא עצמו תחת כתב אישום.
בנוסף נשאלת השאלה, אם פלדשטיין הופעל על ידי אוריך הבכיר ממנו, האם יתכן שגם אוריך עצמו הופעל על ידי גורם בכיר? אותו "הבוס" שאוריך דיווח לפלדשטיין שהוא "מבסוט" מן המסמכים שמועברים ללשכתו.
