חצי שנה אחרי שהודיע קארים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט (ואף כלל אותם יחד עם מנהיגי חמאס, בהשוואה מקוממת) – התקבלה אתמול ההחלטה. הרכב הקדם משפט של בית הדין הכריע פה אחד: צווי מעצר לנתניהו וגלנט.
- מה המשמעות בפועל של צווי המעצר?
המשמעות המיידית של צווי המעצר היא שנתניהו וגלנט "כלואים" בישראל, ונתניהו הופך למנהיג "מוקצה". הם לא יוכלו לצאת לחו"ל, ובוודאי לא לאחת מ-124 המדינות החברות בבית הדין, שהן רוב מדינות אירופה, רוב מדינות אפריקה ורוב מדינות דרום אמריקה. הם יוכלו להיכנס אליהן רק אם יצליחו לשכנע אותן לא ליישם את הצו.
לכן, מעתה ואילך, כל נסיעה של נתניהו וגלנט לחו"ל מסכנת אותם במעצר מיידי והסגרה להאג. לא מדובר רק במדינות החברות בבית הדין. הצו מופץ לכל 193 המדינות החברות באו"ם, ובמקרים של פשע מלחמה הן בהחלט עשויות לכבד צווים כאלה ולהסגיר להאג. כך שסכנת המעצר היא כאמור כמעט בכל מדינה – אלא אם ניתנו ערבויות שלא ייעצרו. נתניהו לא יטוס לשום מקום בלי הבטחה חד-משמעית שהוא מוגן, מה שכמובן יקשה עליו מאוד להיפגש עם מנהיגים אחרים בעולם ומעמיד את ישראל בפני סכנה ממשית של בידוד מדיני. ההערכה היא שבמישור הדיפלומטי, מנהיגי המדינות החברות בבית הדין יעשו הכל כדי להימנע ממגע עם נתניהו.
- כיצד נימקו בבית הדין בהאג את ההחלטה?
בהודעת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נכתב כי נתניהו וגלנט "נושאים באחריות פלילית לפשעים הבאים כשותפים לביצועם במשותף עם אחרים – פשע מלחמה של הרעבה כשיטת לוחמה, ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים". עוד צוין כי "מצאנו גם יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית לפשע המלחמה של הכוונת התקפה מכוונת נגד אוכלוסייה אזרחית".
- האם לצווי המעצר יש תוקף?
הצו הוא לצמיתות, כלומר לכל החיים – גם אחרי שיסיימו נתניהו וגלנט את התפקיד. מצבו של גלנט טוב יותר בהקשר הזה: מאחר והוא כבר לא נושא בתפקיד שר הביטחון, החשש להמשך ביצוע העבירות לא קיים.
- האם נתניהו וגלנט יוכלו לערער על ההחלטה?
עוד לא היה מקרה שאדם שהוצא נגדו צו מעצר הגיש ערעור. זה לא אפשרי כיוון שהצווים הסודיים. ייתכן שנתניהו וגלנט יבקשו העתק של ההחלטה וינסו לטעון נגדה, אך מדובר בהליך חריג ולא מקובל. ישנה גם אפשרות לטעון נגד הוצאת צו המעצר ולבקש להמיר אותו לצו התייצבות, אך זה תלוי בהסכמת השופטים.
גורמים ישראלים רשמיים אמרו אתמול כי ישראל בודקת את כל האפשרויות, כולל אפשרויות משפטיות, כדי לאתגר את צווי המעצר.
- האם ישראל יכלה למנוע את הוצאת הצווים?
מדינת ישראל הגישה ערעורים, אך הם נדחו. הוצאת צווי המעצר היא למעשה כישלון מהדהד של המשפטנים הישראלים ושל הייעוץ המשפטי. המשפטנים נקטו בגישת שעטנז: מצד אחד לא הכירו בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), ומצד שני שיתפו פעולה עם בית הדין בצורה קלוקלת – טענו בעניין הסמכות, אמרו שישראל לא קיבלה הודעה על פתיחת החקירה, וביקשו פרטים על השופטת החדשה בהרכב. ישראל הייתה צריכה לפעול כפי שפעל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – להתעלם מבית הדין לחלוטין. פוטין לא טען שום טענה ובסוף הוצא נגדו צו מעצר. ישראל ניסתה להיות חכמה – וזה נכשל כישלון חרוץ.
הגורמים הישראלים אמרו כי "לא הופתענו, אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק. הופתענו מהקלות הבלתי נסבלת של הוויתור על דיון משפטי רציני. הגשנו הגשות רציניות מבחינה משפטית, ההחלטה פוליטית".
- האם הצווים סופיים או שיש חשש שיתרחבו?
הגורמים הישראלים התייחסו לאפשרות כזאת: "יש חשש שימשיכו בדרך הזו, ויוציאו צווים נוספים בחשאי. יש להם אופציה להוציא צווים חשאיים נגד אישים שהם חושבים שהם חלק מההרעבה ופשעי המלחמה. זה אומר שזה יכול להתרחב". חאן, התובע בהאג, אמר אמש כי הוא "מודאג מדיווחים על פשעים בינלאומיים ברצועת עזה ובגדה המערבית".
- אילו מדינות כבר הודיעו שיכבדו את הצווים?
המדינה הראשונה שהודיעה כי תפעל בהתאם לצו היא הולנד. אליה הצטרפו גם צרפת, שוויץ, קנדה, איטליה, אירלנד וירדן. לעומתן, הונגריה, ארגנטינה וצ'כיה הודיעו שלא יכבדו אותו, ואילו בריטניה וגרמניה נותרו עמומות.
- האם יש תקדים שבו צווי המעצר של האג לא כובדו?
כן. ב-2 בספטמבר אירחה מונגוליה את הנשיא פוטין והתעלמה מצו המעצר, למרות שהיא חברה בבית הדין. בשל כך, מונגוליה נדרשת למסור דין וחשבון למועצת בית הדין מדוע לא כיבדה את הצו.
- האם נתניהו יוכל להיכנס לארה"ב ולנאום באו"ם?
ארה"ב לא חברה בבית הדין, כך שנתניהו יכול להגיע אליה. עם זאת, צפויים להתעורר קשיים בנוגע לטיסה לשם, שכן ייתכן שיהיו מדינות שלא יאפשרו למטוס "כנף ציון" לעבור במרחב האווירי שלהן. המשמעות היא שנתניהו יצטרך לזגזג בנתיב-לא-נתיב כדי להגיע לארה"ב.
גם באו"ם לא יהיה פשוט. ייתכן שהאו"ם יסרב לאפשר לו לנאום. אין כלל שמונע ממנהיג עם צו מעצר לנאום, אך הנוהג הוא שלא מזמינים מנהיג כזה לאו"ם.
