שום דבר בשער המתכת ובשורת המכוניות שחונה בחוץ לא הסגיר את מה שהתחולל בתוך בסיס המודיעין המסווג שבמרכז הארץ בחודש נובמבר לפני כשנה. בתוך מבנה אחד קטן, עם שני חדרים בתוכו, ישבו חלק מהאנשים שתפקידם היה לגרום לעסקת החטופים בין ישראל לחמאס לצאת אל הפועל. במשך שבעה ימים בחודש נובמבר, הם נעו בין תחושה של הצלחה ותקווה כששמעו על שחרור נשים וילדים מהשבי בעזה – לבין הדקות שלאחר מכן, שבמהלכן הבינו שמחר יום חדש, עם קשיים חדשים.
3 צפייה בגלריה
בצמרת היו חלוקים. רה"מ בדיון עם ראשי מערכת הביטחון, בחודש שעבר | צילום: מעיין טואף, לע"מ
באחד הערבים האלו ישבו בחדר אחד אלוף במיל' ניצן אלון, שמונה בתחילת המלחמה למפקד המאמץ המודיעיני להשבת החטופים, יחד עם אלוף נוסף במילואים – פולי מרדכי, איש יחידת הפעלת הסוכנים 504 וערביסט עם הבנה ייחודית בנבכי המזרח התיכון. מהמשרד נכנסו ויצאו בכירים באגף המודיעין, יחד עם אנשי מילואים שנשאו מידע פנימה והחוצה. רשימת החטופים שהיו אמורים להגיע באותו ערב התעכבה והתחושה העמומה שמשהו לא תקין התגברה.
הטלפונים האדומים התחילו לצלצל, כשעל הקו בכירי מערכת הביטחון והשותפים שלהם בגופי המוסד והשב"כ. והיו עוד טלפונים שצילצלו בחוץ, אזרחיים, שעליהם הופיעו שמות בערבית. לעסקה הזו היו שותפים מספר מתווכים ממדינות ערביות, שגם הם אמורים להיות חלק מהצלחת הפעימה ונשאו בפיהם בשורה קשה – חמאס טוען שלא נכנסו מספיק משאיות, ועל כן הוא לא מתכוון להעביר רשימות.
בסופו של דבר, באותה עסקת החטופים שוחררו מהשבי 104 חטופים – מהם 80 ישראלים ו-24 זרים, אך באותם ימים נדרשו מקבלי ההחלטות בישראל להתמודד עם הדילמות האכזריות ביותר שניתן להעלות על הדעת, וגם עם הפרות חוזרות ונשנות מצד חמאס, ושקרים שהקפיד להפיץ. שנה לאחר מכן, חזרנו אל אותם רגעים דרמטיים, ואל האנשים שהיו בלב ההתרחשויות.
המגעים שנחשפים לראשונה
"הכל התחיל בשתי קבוצות בקבינט", מספר גורם המעורה בפרטים, אחרי שהשבת החטופים הוכנסה למטרות המלחמה עם כניסת בני גנץ וגדי איזנקוט לממשלה. "אחת שהתנגדה להסכם וכללה את שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר. וקבוצה אחרת שהייתה בעד ההסכם, וכללה את ראש המוסד דדי ברנע, בני גנץ, גדי איזנקוט ויו"ר ש"ס אריה דרעי. ככה העסק מתחיל מהפעם הראשונה, ואז מתחיל דין ודברים ארוך של כמה ימים – עד שלאט-לאט מגיעים לאיזושהי הסכמה של איך נכון לעשות את ההסכם".
את פריצת הדרך, מספר אותו גורם, הביא השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר – שחתר לכך שבמקום 50 חטופים בחמישה ימים, ישוחררו 80 חטופים לתקופה של שמונה ימים. "בהתחלה הרעיון היה נראה לא מחובר למציאות, אבל הוא התקבל", אמר הגורם. "זה הוביל את ראש הממשלה להצטרף למחנה התומכים. זה גם מה שפרץ את הדרך לקבל את ההסכם".
צריך לזכור את רוח התקופה. זמן קצר בלבד חלף מאז טבח 7 באוקטובר והזוועות הבלתי נתפסות, והסכם עם ארגון הטרור האחראי עורר קשיים מובנים. לצד זאת, הכאוס ששרר כבר אז ברצועת עזה – אחרי שבועות של הפצצות מסיביות לאורכה ולרוחבה – העלה ספקות אם חמאס בכלל שולט בסיטואציה, ואם קטאר ומצרים אכן יכולות להביא לשחרור המוני של חטופים.
"כולם היו ספקנים", מתאר אחד הגורמים שאיתם שוחחנו. ישראל הייתה זקוקה לוודאות, וקיבלה אותה בשתי עסקאות שהוצגו בזמנו כ"מחוות הומניטריות" – אך בפועל, על פי המידע שהגיע לידי "ידיעות אחרונות", היו המהלך המקדים שאיפשר את ההסכם הגדול. תחילה, ב-20 באוקטובר 2023, שוחררו החטופות יהודית רענן (59) ובתה נטלי (18), בתיווך קטארי; ושלושה ימים לאחר מכן, שוחררו יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, בתיווך מצרי.
בישראל קראו לזה "עסקאות חוטר", שמטרתן להוכיח את היכולות של כל הצדדים לעמוד במתווה מורכב – החל משחרור החטופים עצמם, ועד להגבלות על האיסוף המודיעיני הישראלי ברצועת עזה במהלכו. "רצינו לראות שהם באמת מסוגלים לקחת ולהעביר את החטופים ממקום למקום, בזמן שאנחנו מפסיקים את האיסוף האווירי", תיאר אחד הגורמים.
וכך, עם הידע שהצטבר, נמשכו המגעים הדיפלומטיים להסכם מקיף על ידי צוות קבוע שהוצב בדוחא – לצד לחץ צבאי כבד שנועד לכופף את ארגון הטרור במו"מ. ב-27 באוקטובר 2023 נכנסו כוחות צה"ל לצפון רצועת עזה, והחלו לטהר בה שכונה אחר שכונה, כדי שחמאס יבין שהזמן לא משחק לטובתו. לאורך הימים הללו, ראש המוסד וראש ממשלת קטאר מוחמד א-ת’אני ניהלו מגעים סיזיפיים, החליפו טיוטות ושיפצו נוסחאות. רשימת הנעדרים בישראל ב-7 באוקטובר כללה יותר מ-3,500 שמות, עד שהמפקדה של אלון גיבשה רשימה של 251 חטופים – מהם 100 חטופים חיים בקטגוריית הנשים והילדים. חמאס, מצידו, סירב להחשיב כילדים שישה חטופים בני 18-19 שטרם גויסו לצה"ל – כך שבעיניו היו בשבי 60 נשים ורק 34 ילדים.
בישראל הבינו כי אם ששת החטופים הללו לא יוגדרו כ"ילדים" במסגרת ההסכם, חמאס עלול להגדירם כחיילים, ופתחו במסכת שכנועים שהרחיקה לכת עד כדי שינוי הכרזות של מטה החטופים – כך שלרשימת הילדים שהופיעה בהן התווספו אותם שישה שמות. ישראל, מצידה, גם נדרשה להוסיף אסירים פלסטינים נוספים שמיועדים לשחרור בהסכם ולהיענות לדרישות של כניסת סיוע הומניטרי ודלקים.
וכך זה נמשך, נוסחה ועוד נוסחה, עד שבסופו של דבר התקבלה ההודעה המיוחלת מדוחא: האור הירוק התקבל, וכעת צריך לעבור מכשול נוסף: אישור ממשלת ישראל.
ישיבת הממשלה המכרעת
ישיבת הממשלה ההיסטורית התקיימה בלילה שבין 21 ל-22 בנובמבר, וגורם מדיני סיפר כי משימת השכנוע הוטלה על בכירי מערכת הביטחון – שלחלקם אחריות ישירה ומרכזית למחדל 7 באוקטובר שאירע רק כחודש וחצי לפני כן. "אלה לא היו רגעים נעימים", סיפר, "הם נתנו טיעונים והסברים כדי לשכנע שחייבים לקבל את העסקה, והכל היה מאוד אמוציונלי. זו הייתה תקופה קשה, שלא היה בה שום רגע של שמחה במשך זמן רב".
"בדרג המדיני, אבל גם בתוך צה"ל, היו מי שאמרו – 'איך נעשה הסכם? הכוחות ילכו אחורה, ואז יתקפו אותם והם לא יוכלו לשוב ולתמרן'", הוסיף גורם צבאי. "היו על זה מלא דיונים. הצבא עמד והתחייב בפני הדרג המדיני שנדע לחזור ולתמרן ולהמשיך לפרק את חמאס צבאית".
העסקה מתחילה בהפרות
חודש וחצי של תיאומים ותכנונים הגיעו לישורת האחרונה ב-24 בנובמבר 2023. בין אלוף במיל’ אלון, ששלט במודיעין, וראש המוסד לבין ראש ממשלת קטאר א-ת’אני התנהל קו ישיר בטלפון – כשרשימות החטופים הועברו ביניהם בווטסאפ. הנציג הקטארי הוא שעמד בקשר עם אנשי חמאס-חוץ, בעיקר עם איסמעיל הנייה, וכך עברו כל הפרטים והשמות לידי ישראל. בדוחא שהה צוות המו"מ הישראלי בפיקוד איש המוסד, והוא כלל גם נציג שב"כ ונציג מטעם ניצן אלון. מלבד א-ת’אני, גורם נוסף שסייע לישראל היה ראש ה-CIA וויליאם ברנס. באחד הלילות, גם הנשיא ג'ו ביידן עצמו התערב באופן ישיר, ושוחח עם אמיר קטאר.
"למעשה, כל יום כזה הוא מבצע", מתאר גורם בכיר בצבא. "זה התחיל בדברים הקטנים כמו איך יוצאים החטופים, איך הם מועברים ואיך הם מגיעים לארץ – ועד להבאתם אלינו, ממעבר רפיח חזרה לכרם שלום".
גורם מדיני הוסיף גם הוא בשיחה עם "ידיעות אחרונות" כי "בכל פעם שהתרחש משבר, זה עלה לשיח בין ברנע לבין א-ת’אני, כשניצן אלון מסייע – וראש המוסד כל הזמן בקשר איתו, כי הוא שולט במודיעין". לדבריו, "השנייה הראשונה" של העסקה התחילה בהפרה מצד חמאס.
"היינו אמורים לקבל את רשימת המשוחררים עד לשעה 16:00 – והם היו אמורים להשתחרר עד השעה 19:00 שלמחרת", הוא משחזר, "יש שני תנאים בסיסיים בעסקה: קודם כל משחררים אמהות וילדים, והתנאי השני הוא שככל האפשר, לא מפרידים את האמהות מהילדים שלהן. אבל ביום הראשון נתנו לנו רשימה של נשים מבוגרות".
כעת, עמדה ישראל בפני התלבטות אכזרית: האם להבליג, או לסרב – ולהסתכן בכך שההסכם לא ייצא אל הפועל? "כל פסיק שתרצה לשנות בהסכם, אתה עלול לחכות כמה ימים עד שתקבל אותו", הדגיש אחד הגורמים.
לבסוף, הוסכם על רשימה של 13 שמות: החטופות המבוגרות מרגלית מוזס, חנה קציר, רותי מונדר, עדינה משה, יפה אדר וחנה פרי – לצד דורון כץ-אשר ובנותיה אביב ורז, דניאלה אלוני ובתה אמיליה, וקרן מונדר ובנה אוהד. כולם שוחררו.
המשחקים האכזריים של חמאס
גם לאחר הפעימה הראשונה, חמאס המשיך להציף דרישות אכזריות, וישראל לא פעם נאלצה לוותר על הכללים שהיא עצמה הציבה כדי לאפשר להסכם להמשיך – גם אחרי שמחבלים יצאו מפיר וחוסלו, או כשחמאס עיכב את שחרור החטופים בטענה שקרית שלא נכנסו משאיות.
"ביום השני למשל הם רצו להפריד אם מבתה – בין הילה לרעיה רותם – וביום השלישי הפרידו בין איתי למיה רגב", מספר גורם המעורה בפרטים. "השיא היה בפעימה הרביעית. הם רצו לשחרר את התאומות בנות השלוש אמה ויולי קוניו, ולהשאיר בשבי את אמן שרון. ראש המוסד אמר לראש ממשלת קטאר – 'תקשיב, לא תהיה עסקה. אנחנו בשנייה הזו מפסיקים את העסק ולא מעניין אותי כמה שעות ייקח להכניס את זה לעזה'".
רה"מ הקטארי, מצידו, אמר לברנע כי כדי להכניס את האם לרשימה, ישראל תצטרך לבחור על אילו שתי נשים מבוגרות לוותר. "זו דילמה לא הגיונית", אומר גורם ביטחוני. "מצד אחד לא ניתן להפריד את האמא מהתאומות בנות השלוש. מצד שני, אנחנו לא יודעים מה המצב של המבוגרות. אם מורידים אחת מהרשימה – מאיפה ראש המוסד יכול לדעת שהיא תשרוד?".
באותה פעימה שוחררו גם קרינה אנגל-ברט (51) ובנותיה מיקה (18) ויובל (11), ול"ידיעות אחרונות" נודע שגם כאן חמאס ניסה להערים קשיים – ולאלץ את ישראל לבחור האם לשחרר את אנגל-ברט יחד עם ילדיה, או את אחת המבוגרות. "מרכיב הזמן שיחק תפקיד חשוב", מתאר הגורם, "אבל בסוף החלטנו לא לוותר על האמא עם התאומות. את המבוגרת שיחררנו ביום למחרת".
ככל שהתקדמה העסקה, חמאס התחיל למתוח עוד ועוד את הגבול, ולפרסם את רשימת המשוחררים של היום למחרת בשעות מאוחרות יותר ויותר. בישראל, מנגד, התקיימו בכל יום דיונים אם חמאס עמד במחויבות שלו, ואם היו הפרות כלשהן – הדבר השפיע על רשימת האסירים ששוחררו.
הקו האדום של ישראל
אין זה סוד שבישראל קיוו למלא את כל עשרת ימי ההפוגה ולקבל כמה שיותר חטופים בחזרה. אבל אחרי שחרור שמונה החטופות, ישראל קיבלה רשימה חדשה – ובמקום שיהיו בה עשרה חטופים, חמאס הצהיר שאין לו יותר נשים לשחרר. "הם כתבו שם של אישה אחת, וציינו 'אולי'", אומר גורם הבקיא בפרטים. "הם ציינו שהם יכולים לשחרר עוד שני אנשים מבוגרים, ושהשאר יהיו שבע גופות. הם גם ציינו שמות".
בישראל אומרים כי ארגון הטרור הגדיר נשים שהיה ידוע כי הן בחיים, כמתות. המשמעות של הסכמה לרשימה החדשה, למעשה, הייתה לוותר על הנשים שנותרו. ארגון הטרור טען שמילא את מחויבויותיו בהסכם, ובישראל מתארים "לילה משברי" שבמהלכו כבר לא הסכימו להתקפל.
"סינוואר רצה לזוז נתיב, אבל יש לכך משמעויות", מעריך גורם בצבא, "זו לא רק החלטה פנימית במסגרת ההסכם – אלא גם דורש את אישור הקבינט והממשלה". הדבר אכן עלה לדיון בקבינט, ושם הוחלט להבהיר לחמאס כי אם לא יעמוד בהסכם – בשעה 06:30 בבוקר הלחימה תתחדש. "נתנו להם עוד הזדמנות", אומר אחד הגורמים, "הם לא הסכימו, וחזרנו להילחם".
ההחלטה הזו לא התקבלה בקונצנזוס: השר איזנקוט לחץ על קבינט המלחמה להתפשר, מתוך אמונה שיש להציל את כל מי שניתן. אבל גורם מדיני טוען כי המשמעות של ויתור הייתה ש"לא נראה עוד את הנשים שאנחנו יודעים שהן חיות".
עסקה במרחק של שנה
במרחק של שנה מאותה עסקה, מודה בדיעבד גורם ביטחוני: "לא ידענו שייקח כל כך הרבה זמן עד שתגיע עסקה נוספת. אף אחד לא ידע. זו קטסטרופה לחשוב איפה אנחנו נמצאים היום, עבר זמן ארוך מדי מאז. כמעט שלא היו רגעים של שמחה, אלא רק חששות של אם נצליח לעשות עוד יום".
בנקודת הזמן הנוכחית, בטוחים בצמרת צה"ל, הביא הצבא הישגים מרשימים שיכולים לסלול לדרג המדיני את הדרך לעסקה נוספת. "עשרות מהם עדיין בחיים", קובעים בצבא. "הבאנו את התנאים להסכם נוסף לנקודה האופטימלית".
מצב החטופים בשבי הידרדר משמעותית בשנה החולפת. בחלוף הזמן, ועל רקע עצימות הלחימה הגבוהה והפגיעה הקשה בחמאס, תנאי החזקת החטופים נפגעו בהתאם לנהלים הולכים ומחמירים בארגון הטרור. התנאים שבהם הם מוחזקים היום שונים מאלו שתיארו החטופים שהושבו בעסקה: החטופים כיום נמצאים יותר במנהרות, יותר בצפיפות, ומועברים ממקום למקום. כל אלו רק מעלים את הדחיפות להשבתם מהשבי האכזרי של חמאס בכל יום נוסף שעובר.
גורם מדיני על הדרך לעסקה: "בכירי מערכת הביטחון נתנו הסברים כדי לשכנע שחייבים לקבל את העסקה, והכל היה מאוד אמוציונלי. זו הייתה תקופה קשה, שלא היה בה שום רגע של שמחה במשך זמן רב"
