לא פעם מה שנשאר זה לצחוק.
השפתיים מתעגלות כלפי מעלה. ברגע הזה הן מנועות מלנוע מטה. חיוך נולד. רק שלפעמים הצחוק הזה מר כפומלית. כטעם עוולות העולם הזה. כטעם גוזל, ילד, שעוד לא התחיל את החיים וכבר אבא שנטש, אמא לא מתפקדת, אקדח במכנסיים; וכבר צועד ללא חולצה אל מעצר; או אל כלא שורץ אלימות שבו הוא משוכנע שלא ישרוד את הלילה הראשון.
וולקאם לכלא הנוער גרסת "ילד רע", סדרת דרמה שעלתה בימים האחרונים בהוט, ומבוססת על סיפור התבגרותו מלא הכאב וחוסר הצדק וההסתבכויות של דניאל חן, שמגלם בסדרה את דמותו הבוגרת כסטנדאפיסט.
מה נגיד לכם. סטנד-אפ, כפרפרזה על האמירה ההיא של איילת שקד על אודות פועלה כשרת משפטים, הוא מפעל נקניקיות. כשאתה מבין מה מתרחש במטבח שבו מתבשל ההומור שמצלחתים לך עם עלי מנגולד כדי שייראה יפה - לא בטוח שתרצה לטעום.
ובאמת, בקטעי הסטנד-אפ של דניאל חן ב"ילד רע", שמשתלבים תוך כדי עלילת הסדרה, פחות צחקתי. ככל שהסדרה התקדמה פחות צחקתי. למרות שהכל היה שם. הפאנץ', הטיימינג, השליפות. זה לא הוא, זה החיים. ככל שמקבלים עוד הצצה ועוד אחת למפעל הנקניקיות, ניסיון ההימלטות לחיק ההומור פחות עובד. עד שבסוף זה נהיה משהו אחר. לא סטנד-אפ. כנראה שיותר פשוט לצחוק כשלא יודעים יותר מדי.
יוצרי הסדרה, הגר בן אשר ורון לשם, לא חסו על הצופים בסדרה הזו. הסצנה האכזרית שבה אנחייסי נרצח בכלא הוא מהסוג שאחר כך נשאר. אולי בגלל זה הסדרה, או לפחות שלושת הפרקים שראיתי, נצפית בנשימה עצורה. אתה מוצא את עצמך מחכה להמשך העלילה. ולשחקנים.
למשל ללירז חממי, שמגלמת את מנהלת הכלא חלי, דמות צינית עד קוצנית עם לב טוב, שכאילו קורנת החוצה מהמסך.
או גיא מנסטר, שמגלם את גיבור העלילה, דין בן ה-13, ובעצם מגלם ילד בפה פעור. כזה שאי-אפשר שלא לרצות לחבק. בכוונה בחרו שם מישהו שנראה כמו גוזל. רצו לגמור על הלב שלנו.
עוד משהו. כצופה לא ממש ברור לך איפה נגמר דניאל חן ואיפה מתחילה העלילה. ואתה לא יכול שלא לשאול את עצמך מה מבוסס ומה בדוי. והאם גם בחיים האמיתיים, כמו בסדרה, העבר רודף את הסטנדאפיסט. או שבסך הכל יש פה קונפליקט שהיה נדרש לעלילה.
מה שכן, כשבאחד מקטעי הסטנד-אפ דניאל חן מספר לקהל מולו שתמיד עשה כמיטב יכולתו ואף פעם זה לא הספיק, אתה מאמין לו. גם הילד שמגלם אותו בסדרה מלא כוונות טובות. זה העולם, העולם.
בקטנה
79 אחוז בעד הקמת ועדה ממלכתית לבדיקת מחדל 7 באוקטובר. כך עולה מסקר "אולפן שישי" של ערוץ 12. 79. כמעט כמו 80 חברי הכנסת שלפי הצעת החוק המחפירה להקמת ועדת החקירה הפוליטית יידרשו כדי למנות את חברי הוועדה. מעולם הפער בין ראש הממשלה לעם שלו לא היה גדול יותר.
