הממשלה המשיכה אתמול לקדם חוקים שנויים במחלוקת שנתפסים כמאיימים על גופי ציבור ותקשורת חופשית. כזו היא הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, שמבקשת לתקן את חוק חסינות חברי הכנסת, כך שלא תיפתח חקירה פלילית או תביעה אזרחית נגד ח"כ - אלא אם הכנסת תאשר זאת ברוב של 90 חברי כנסת, ורק במקרים שבהם המעשה לא נעשה במסגרת מילוי תפקידו. גוטליב, נזכיר, נתונה לחקירה בחשד לחשיפת מידע ביטחוני רגיש ותביעות דיבה - והיא הח"כית שהגישה את ההצעה חרף זאת.
ההצעה, שאושרה בוועדת שרים לחקיקה אתמול, למעשה מבקשת לחזק את החסינות של הח"כים ולהגביל את האפשרות להגיש נגדם תביעות או לפתוח בחקירות על פעולותיהם במסגרת מילוי תפקידם, פרט לעבירות מסוימות.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פירסמה עם אישור ההצעה בוועדה חוות דעת, שבה כתבה כי הצעת החוק "הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות ויוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי".
לפי חוות דעתה של היועמ"שית, "הצעת החוק נותנת משקל יתר וכמעט מכריע לחופש הפעולה של חבר הכנסת, ומנגד היא דוחקת הצידה שיקולים כבדי המשקל של שוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק". לדברי ח"כ גוטליב, למרות התנגדות היועמ"שית ועדת השרים צפויה לתמוך בהצעת החוק שלה לפחות בשלב זה, ואם זה אכן יקרה, היא תעלה להצבעה במליאה בקריאה טרומית כבר ביום רביעי. בנוסח הצעת החוק נכתב כי מטרתה "לחזק את החסינות של חברי הכנסת ולהגביל את האפשרות להגיש נגדם תביעות או לפתוח בחקירות על פעולותיהם במסגרת מילוי תפקידם, פרט לעבירות מסוימות, במטרה למנוע ניסיון להשתיק אותם". ח"כ גוטליב טענה כי החוק לא יגן עליה רטרואקטיבית באופן אישי ולא על חברי כנסת שמתנהלים נגדם הליכים דומים, אלא על מקרים עתידיים.
ביוני האחרון דווח כי היועמ"שית הורתה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד גוטליב בחשד ל"גילוי מידע סודי", בעקבות הציוץ שפירסמה ברשת X (טוויטר לשעבר), שבו חשפה את זהותו של בן זוגה של מובילת המחאה שקמה ברסלר כאיש שב"כ. בציוץ הפיצה קונספירציה כוזבת, לפיה המוסד יירט "שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר לגדול המרצחים יחיא סינוואר, ימים לפני התופת".
גוטליב מיהרה אז להגיב למהלך, וכתבה ברשת X: "מנהלת המדינה גברת יועמש"ית הדליפה למשרתיה בתקשורת כי בדעתה לחקור אותי באזהרה, זה כמובן אחרי שהיא הורתה לחקור את המסיתים המסוכנים והממרידים והקוראים לאי-ציות בזמן מלחמה". היא הוסיפה: "רשמו בפניכם אין לי כל כוונה להתייצב לחקירה", הבהירה כבר אז גוטליב. "אין כל מקור סמכות לחייב אותי להיחקר במקום בו החסינות שלי היא מפני כל הליך פלילי הכרוך במעשה או אמירה למען ובמסגרת מילוי תפקידי. שמחתי להבהיר. צר לי לאכזב".
שר התקשורת נגד חופש העיתונות
במקביל לחוק החסינות של גוטליב, הממשלה קידמה אתמול כמה חוקים של שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) נגד תאגיד השידור הציבורי ונגד עיתון "הארץ". במהלך הישיבה התרעם השר קרעי על חוות הדעת המשפטיות בנוגע לחוקים נגד התקשורת ומערכת המשפט. קרעי אמר שבמדינה דמוקרטית הממשלה יכולה לקבל החלטות ללא בלמים: "צריך לבטל את בג”ץ. אנחנו יכולים לשנות את שיטת המשטר אם נרצה", קבע שר התקשורת.
הממשלה, באמצעות ועדת השרים לחקיקה, העבירה אתמול הילוך בחקיקה נגד תאגיד השידור הציבורי והחליטה על הפרטתו של התאגיד, כאשר המטרה בפועל היא סגירתו של התאגיד. באופוזיציה טוענים, כי מדובר בתוכנית של שר התקשורת קרעי, שפועל להיטיב עם ערוץ התעמולה של נתניהו ומצד שני לפגוע במי שאינו מתיישר עם דף המסרים של הממשלה. קרעי עצמו עומד מאחורי החוק שהגישה ח"כ גוטליב כהצעת חוק פרטית ולא ממשלתית, כדי למנוע אפשרות שגורמי המקצוע במשרד התקשורת יתנגדו לחוק או יגישו המלצות מקצועיות הפוכות.
קרעי גם הגיש לישיבת הממשלה אתמול הצעת מחליטים להפסיק כל שיתוף פעולה מסחרי או כלכלי עם עיתון "הארץ" בעקבות נאומו של מו"ל הארץ עמוס שוקן שכינה טרוריסטים פלסטינים "לוחמי חופש". "לא נאפשר מציאות שבה מו"ל של עיתון רשמי במדינת ישראל יקרא להטלת סנקציות נגדה ויתמוך באויבי המדינה בעיצומה של מלחמה, ועוד ימומן על ידה", טען השר קרעי.
באופוזיציה טוענים כי הממשלה מנותקת ופועלת ממניעים פוליטיים לפגוע במי שמתנגד לראש הממשלה נתניהו. ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) תקפה את ההחלטה, וכתבה: "תמיכה באויבי המדינה זה להעביר מזוודות עם עשרות מיליוני דולרים לחמאס בכל חודש, זה לשחרר חומרים מודיעיניים רגישים בשביל קמפיין פוליטי". גם יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ תקף את הממשלה, ואמר: "החטופים נמקים, שליח חב"ד חוסל, ערינו מופגזות - והממשלה מתעסקת ביועמ"שית ובתקשורת. תתביישו".
