בארה"ב אופטימיים, בלבנון חוגגים ובישראל מרגיעים. לקראת ההכרזה על הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה, שעליה הנשיא ביידן מקווה מאוד להכריז כבר ביום חמישי הקרוב – כל העיניים נשואות צפונה. היום הקבינט יתכנס לאשר את הפסקת האש בעוד בצפון הארץ נכנסו לכוננות ספיגה מחשש להגברת הירי. כפי שפירסם נדב איל ב"ידיעות אחרונות" בחודש הקודם ההסכם צפוי לכלול יישום מורחב של החלטה 1701 של האו"ם, מנגנון פיקוח בינלאומי ומניעת התחמשות של חיזבאללה.
ההסכם המתגבש
לפי ההסכם, עם כניסתו לתוקף תיסוג ישראל מדרום לבנון בתוך 60 יום ובמקומה ייכנסו כוחות של צבא לבנון ויוניפי"ל שינקו את השטח שעד הליטני מתשתיות של חיזבאללה. בתוך כך, לא יוקם אזור חיץ בתוך לבנון ותושבי הכפרים בדרום המדינה יורשו לחזור לבתיהם. ההסכם קובע שתוקם ועדה בינלאומית שבראשה תעמוד ארה"ב לצד בריטניה וצרפת, ותפקידה יהיה לאכוף את ההפרות של ההסכם שיהיה מבוסס על החלטת מועצת הביטחון 1701. ישראל ניסתה ברגע האחרון להטיל וטו על מעורבותה של צרפת בוועדה, והתנתה אותה בכך שצרפת תתחייב שלא תאכוף את צו המעצר שבית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג הוציא נגד נתניהו וגלנט. בישראל חושדים שמקרון נתן אור ירוק לשופט הצרפתי בביה"ד להוציא את הצווים. ואולם מנגד לבנון עמדה על כך שצרפת תהיה מעורבת, ונראה שישראל תיאלץ להתקפל וכי מראש זה היה לא יותר משריר. האמריקאים הבינו שחייבים את הערבות של צרפת לקיומו של ההסכם, מה גם שצרפת אמורה לשלוח חיילים שיסייעו לאכיפה בשטח.
כל סוגיית חופש הפעולה של צה"ל הוא לא חלק מההסכם אלא במסמך הצד בין ישראל לארה"ב. זאת משום שלבנון לא יכלה לחתום על הסכם שיפר את ריבונותה. על פי מסמך הצד, ישראל תוכל למנוע הברחות אמצעי לחימה מסוריה ללבנון גם בצד הסורי. כמו כן, לישראל יישמר חופש פעולה נגד איומים מיידיים, כגון ירי טיל או הפעלת מטען חבלה. אך באשר לאיומים לא מיידיים (שההסכם אינו מגדיר בדיוק מה הם) – תידרש ישראל לפנות לוועדה הבינלאומית ולדרוש טיפול של צבא לבנון ויוניפי"ל. רק במקרה שלא יפעלו – ישראל תוכל לפעול בעצמה.
בישראל גם מעריכים שהפסקת אש בלבנון תדחף את חמאס לעסקת חטופים בהבינו שנותר לבד. מנגד, יש גורמים בארה"ב שלא חושבים ככה ולא רואים את הזיקה הישירה בין הסדרה בצפון לעסקת חטופים בדרום. על פי המודיעין האמריקאי, חמאס גייס כעשרת אלפים לוחמים חדשים בתקופה האחרונה ונחוש להמשיך להילחם בתצורה הנוכחית של מלחמת גרילה. המודיעין האמריקאי חושב שהם יכולים להמשיך בתצורה הנוכחית הרבה זמן ושלניתוק הזירות לא תהיה את ההשפעה שבישראל מייחלים לה.
כוננות הסדרה בצפון
"רגע לפני החתימה על הסכם הכניעה, אני קורא למנהיגים שלנו לעצור ולחשוב על ילדי קריית-שמונה", מסר אתמול ראש עיריית קריית-שמונה, אביחי שטרן, ברקע הדיווחים על ההסכם המתגבש. "תסתכלו להם טוב בעיניים ואל תחרצו את גורלם להיות החטופים הבאים. ההסכם הזה מקרב את 7 באוקטובר גם לצפון ואסור שזה יקרה. הגענו מניצחון מוחלט לכניעה מוחלטת". כמו שטרן, גם ראשי רשויות נוספים בצפון זעקו נגד ההסכם וטענו כי הוא יאפשר לארגון הטרור חיזבאללה להשתקם. ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, הזהיר גם כי אם יתקבל ההסדר – התושבים לא יחושו ביטחון, ויותר ויותר יעזבו לחלוטין את הצפון. "ככל שהימים נוקפים, יש עוד ועוד משפחות שעוזבות את הגליל ועוזבות את הצפון", אמר והוסיף, "אנחנו נעשה את כל שעל ידינו כדי שהטפטוף הזה לא יהפוך להיות נהר. יחד עם זאת, זה קורה יום-יום, וככל שאנשים לא ירגישו ביטחון ולא ירגישו בטיחות – יהיו עוד ועוד משפחות שיעזבו, וזה יהיה על ראשם של מקבלי ההחלטות".
לצד זעקת תושבי הצפון התגבר החשש מהסלמת הלחימה לפני חתימה על הסדר. בתום הערכת מצב בפיקוד העורף הוחלט אמש לעדכן את הנחיות ההתגוננות. אזורי קו העימות, גולן צפון וגולן דרום (ביישובים קצרין וקדמת צבי), עברו ממדרג פעילות חלקית למדרג פעילות מצומצמת. עוד לפני עדכון ההנחיות של פיקוד העורף, במועצה האזורית מטה אשר ובנהריה החליטו לא לפתוח את מוסדות החינוך היום. "בהמשך להערכת מצב שהתקיימה עם פיקוד העורף ופיקוד הצפון ובהתאם לצפי להחמרה שצפויה בימים הקרובים – במועצה האזורית מטה אשר מעדכנים כי לא ייפתחו כלל מוסדות החינוך, והלימודים יתקיימו בזום בלבד. גם גני הילדים וגם החוגים יבוטלו", נמסר מהמועצה. גם עיריית נהריה כתבה לתושביה כי "ישנו צפי לימי לחימה עצימים", וציינה כי לא תתקיים בעיר שום פעילות חינוכית.
התנגדות מבית
ההתנגדות העזה של ראשי רשויות בצפון הביאה לניסיונות הרגעה מצד גורמים מדיניים. גורם מדיני בכיר שלח אתמול מסרים מרגיעים, והדגיש כי "לא הולכים לסיום המלחמה אלא להפסקת אש שנבחן בשטח". שר החוץ, גדעון סער, התייחס גם להסכם המתגבש ומסר: "המבחן של כל הסדר יהיה אחד – לא במילים ולא בניסוחים, אלא באכיפה", והוסיף כי "אכיפה בשתי נקודות עיקריות: מניעת ירידת חיזבאללה דרומה מהליטני, ומניעה מחיזבאללה לבנות מחדש את כוחו ולהתחמש מחדש בכל לבנון. כל הפרה שתהיה תטופל ומיד. לא נסכים יותר בשום מצב למכור את העתיד תמורת שקט זמני בהווה".
מסרי ההרגעה האלו לא נועדו רק לתושבי הצפון, אלא גם לחברי הקואליציה שהודיעו אמש כי יתנגדו להסכם. בין המתנגדים מהקואליציה ניצבים השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. "שום הסכם, אם ייחתם, לא יהיה שווה את הנייר שהוא חתום עליו. זה לא מעניין. מה שמעניין, זה שפירקנו להם (לחיזבאללה) את הצורה ונמשיך לפרק אותה", מסר אתמול השר סמוטריץ'. עם זאת, למרות ההתנגדות הפומבית השניים לא איימו בפירוק הקואליציה כמו שאיימו בעבר סביב סוגיית עסקת החטופים. בתגובה, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לקיים היום מרתון של פגישות וישיבות דרמטיות עוד לפני כינוס הקבינט – במטרה לנטרל התנגדות להסכם ולהבטיח את אישורו.
