יותר משנה אחרי ההצטרפות של חיזבאללה למתקפת הפתע של חמאס, כחודשיים אחרי שצה"ל החל את הפעולה הקרקעית בשטח לבנון, ובתום מגעים ארוכים בתיווך אמריקאי – הפסקת האש אושרה, וצפויה הייתה להיכנס לפנות בוקר לתוקפה.
נכון להלילה, סוכם כי הפסקת האש תחל היום ב-4:00. היא אושרה בקבינט בתום דיון שנמשך שש שעות, ברוב של 10 שרים מול מתנגד אחד, איתמר בן גביר.
אמש, בזמן הישיבה, חיזבאללה שיגר כמה מטחי רקטות וכטב”מים, ואזעקות רבות נשמעו בצפון ובאזור חדרה. צה"ל פתח בגל תקיפות בדאחייה, שבלבנון כינו "התקיפות העצימות ביותר במלחמה". במקביל, דווח על תקיפה בלב ביירות.
אחרי האישור הסופי של ההסכם, נשיא ארה”ב ג’ו ביידן נשא הצהרה. “ההסכם נועד להיות סיום קבוע לעימות הזה. מאז פרוץ הלחימה עם חיזבאללה, רבים מהישראלים נאלצים לחיות כפליטים במדינתם – מצב שעל כולנו לפעול לסיומו”. ביידן הוסיף: “בימים הקרובים ארה”ב תנסה לדחוף להסכם הפסקת אש בעזה”.
הנקודות החשובות לישראל בהסכם
ההסכם כולל 13 סעיפים, ואלה עיקריהם: חיזבאללה לא יבצע פעולות התקפיות נגד ישראל; ישראל לא תבצע פעולות התקפיות נגד מטרות בלבנון; צבא לבנון ייפרס לאורך הגבול; ישראל תיסוג באופן הדרגתי מדרום לקו הכחול תוך 60 יום; כל מכירה, אספקה וייצור של נשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון; תוקם ועדה לפיקוח ולסיוע בהבטחת האכיפה של התחייבויות אלה; ישראל ולבנון יגישו דוחות על כל הפרות צפויות לוועדה ואל כוח יוניפי"ל; ארה"ב תקדם משא ומתן עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.
מבחינת ישראל, ההבנה החשובה שהושגה עם האמריקאים היא שאם יהיו הפרות של חיזבאללה
שלא יטופלו על ידי צבא לבנון או מנגנוני הפיקוח – לצה"ל יהיה חופש פעולה לפעול מולם. בהקשר הזה, לקחי 7 באוקטובר הופקו, כלומר ככל הנראה שתהיה יותר תשומת לב לבניית יכולות הטרור בצד השני.
מסמך הצד שארה"ב תשגר לישראל כולל שורה של הבנות שמשמרות את חופש הפעולה של צה"ל נגד איומים מיידיים ונגד הברחות הנשק מסוריה ללבנון. ואלה ההבנות: ישראל וארה"ב ישתפו מודיעין רגיש הנוגע להפרות, כולל כל חדירה של חיזבאללה לצבא הלבנוני; ארה"ב רשאית לשתף מידע שסופק על ידי ישראל עם הממשלה הלבנונית או הוועדה כדי לאפשר להם לטפל בהפרה; ארה"ב מחויבת לשתף פעולה עם ישראל כדי לבלום את פעילותה המערערת של איראן בלבנון, כולל מניעת העברת נשק, שלוחות ואחרים משטח איראן; ארה"ב מכירה בזכותה של ישראל להגיב לאיומים המגיעים משטח לבנון בהתאם לחוק הבינ"ל; באזור הדרומי – לישראל שמורה הזכות לפעול בכל עת נגד הפרות של ההתחייבויות, ומחוץ לאזור הדרומי - לישראל שמורה הזכות לפעול נגד התפתחות איומים המכוונים נגדה, אם לבנון אינה מסוגלת או אינה רוצה לסכל איומים אלו. אם ישראל תחליט לנקוט צעדים כאלה, היא תודיע על כך לארה"ב בכל מקום אפשרי; טיסות ישראליות מעל לבנון יתבצעו לצורכי מודיעין, מעקב וסיור בלבד ולא ישברו את מחסום הקול.
הישג נוסף בהסכם, וחשוב ביותר, הוא ניתוק הזירות. מדובר, בעצם, בהפרת עקרון היסוד של נסראללה – לפיו לבנון מחוברת לעזה, וכל עוד יש לחימה ברצועה חיזבאללה ימשיך לירות. ההסכם צפוי להפעיל לחץ על חמאס לקדם עסקת חטופים, היות שחמאס תלה את יהבו בהסלמה אזורית עם חיזבאללה ואיראן, שבסופו של דבר תעצור את ישראל. בנוסף, הפסקת אש בלבנון יכולה להרגיע זמנית את הזירה האיראנית ‑ וגם למנוע או לדחות את התגובה).
המפתח הוא ביישום ובאכיפה. ההסכם בונה מנגנון פיקוח, שארה"ב מובילה מבחינה מדינית ויכלול מדינות נוספות ‑ ומהווה נקודת פתיחה טובה לשינוי המציאות.
ישנם יתרונות נוספים, הקשורים ליחסי ישראל וארה"ב, גם לפני כניסת טראמפ לבית הלבן. למשל, יינתן מרחב נשימה לשיח על שחרור משלוחי החימושים שהיו תקועים: פצצות ה-900 ק"ג ו-130 דחפורי ה-D9 שמצילים חיים של חיילי צה"ל. כמו כן, ההסכם עשוי אפשר לישראל ולצה"ל תקופה של התרעננות – ויותר קשב מול הזירה האיראנית והעזתית.
ישראל מסירה מהפרק את החשש שממשל ביידן יבוא איתה חשבון ויימנע מהטלת וטו במועצת הביטחון בשתי החלטות בעייתיות מאוד מבחינת ישראל: הפסקת אש בלבנון והפסקת אש בעזה. זה היה אחד הדברים שהובילו את נתניהו להסכים להסדרה, ביודעו שהוא קונה זמן יקר של 60 יום לפחות – עד שטראמפ ייכנס לנשיאות.
למרות זאת, בהסכם ישנם לא מעט חסרונות, והעיקרי שביניהם הוא שאי-אפשר לקבוע מנגנון להחזרת התושבים. ההנחה שעליה מתבססים היא שאם ההסכם יוביל לתקופה של שקט שבמהלכה חיזבאללה לא יבנה מחדש את כל התשתית שבנה בדרום לבנון – זה הדבר שיאפשר לתושבים לחזור.
הפגישה הסוערת של נתניהו והלוי עם ראשי הרשויות
נתניהו נשא הצהרה מוקלטת לציבור לקראת הפסקת האש. "הבטחתי ניצחון ונשיג ניצחון. נשלים את חיסול חמאס, נשיב את חטופינו, נבטיח שעזה לא תהווה איום, ונחזיר את תושבי הצפון לבתיהם".
בפגישה סגורה שקיימו נתניהו והרמטכ”ל עם ראשי היישובים בצפון – הרוחות היו סוערות. ראש הממשלה אמר להם כי אין כרגע תוכנית להשיב את התושבים לבתיהם, מכיוון שמדובר בהסכם של 60 ימים. הפגישה לוותה בצעקות וויכוחים. ראשי הרשויות ביקרו בחריפות את נתניהו והלוי, והבהירו כי לא יהיו מסוגלים להביט בעיני התושבים ולומר להם שהם יכולים לשוב הביתה בבטחה.
גם באופוזיציה היה מי שיצא נגד ההסכם. ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי "שום הסכם עם חיזבאללה לא ימחוק את ההפקרות". ח"כ בני גנץ כתב ברשת X: "הסכם טוב יחזיר את תושבי הצפון הביתה – 'הפסקת אש' תחזיר את חיזבאללה".
שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, התייחס לחופש הפעולה הנדרש של ישראל: "את עתיד הצפון וביטחון התושבים יקבע רק דבר אחד – נחישותה של ממשלת ישראל להנחות את מערכת הביטחון לתקוף בעוצמה כל ניסיון הפרה של חיזבאללה באופן מיידי".
המתקפה נגד הפסקת האש הגיעה גם מהממשלה עצמה. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהתנגד להסכם בקבינט, כתב: “הפסקת אש בשלב זה לא תחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, לא תרתיע את החיזבאללה ולמעשה תפספס הזדמנות היסטורית להכות בהם מכה קשה ולהוריד אותם על הברכיים”.
