15,940 תלמידים פונו מאז 7 באוקטובר מ-42 יישובים בצפון והתפזרו ברחבי הארץ. כעת, כשאפשרות ההסדרה בלבנון הפכה מציאות, אישר שר החינוך יואב קיש את התוכנית להחזרתם למוסדות החינוך שעזבו בצפון. היעד המרכזי: לאפשר לתלמידים, למורים ולמשפחות חזרה יציבה לשגרה, לצד צמיחה מחודשת לטווח הארוך.
עם ההודעה על הפסקת האש, צפויות להתחיל באופן מיידי עבודות שיפוץ במוסדות החינוך ששימשו את צה"ל בשנה האחרונה, שיארכו במשך כחודש. ההחלטה על חזרת מערכת החינוך תלויה בהחלטת משרד הביטחון והממשלה, ולאחר השיפוץ הפיזי והחלטת הממשלה - אפשר יהיה לפתוח את מערכת החינוך לפי התוכנית המשולשת. בשלב הראשון יוקצה לה תקציב של 380 מיליון שקלים, אך במשרד החינוך מתכוונים לדרוש תקציבים נוספים לצורך תכניות רב-שנתיות.
התוכנית מותאמת להערכות כי תושבי הצפון יחזרו לבתיהם בשלושה גלים. הגל הראשון מתייחס לחזרתם המיידית של חלק מהתושבים ליישובים שנפגעו פחות, ויכלול לפי הערכות משרד החינוך כ-60% מהתלמידים שפונו. מערכת החינוך ביישובים תיפתח במלואה, וכל צוותי החינוך ישובו לעבודתם. במקביל, בתי הספר הארעיים המיועדים לתלמידים ביישובים החוזרים ייסגרו, ותינתן אפשרות להורים שירצו לחזור בסוף שנת הלימודים להשתלב במוסדות החינוך במקום מגוריהם הזמני.
בגל השני התושבים צפויים לחזור בטפטופים, כתוצאה מהדינמיקה שתיווצר בהתאם להצלחת הגל הראשון. התלמידים בגל השני ישולבו במערכת החינוך הפועלת ביישובים. הגל השלישי יכלול בעיקר תושבים מיישובים שספגו נזק רב במהלך הלחימה וזקוקים לשיקום ארוך, וכן כאלה שיעדיפו לסיים את שנת הלימודים במקום מגוריהם הנוכחי. תושבים בגל השלישי צפויים לחזור לבתיהם רק עם סיום שנת הלימודים הנוכחית, ולקראת שנת הלימודים הבאה. עבור אוכלוסיות יישובים שלמים שיחזרו בגל השלישי יישארו בתי הספר הארעיים, או לחלופין משרד החינוך יעמיד לטובתם את בתי הספר הארעיים שיתפנו לטובת אוכלוסייה שמבקשת להתקדם צפונה, ותמשיך ללמוד כקבוצה יישובית מלאה.
תלמידים רבים צפויים לחזור עם קשיים רגשיים וחברתיים, לאחר שנפרדו מחברים וממורים עם המעבר למגורים זמניים במרכז הארץ ובאזורים הרחוקים יחסית מטווח הסכנה, וצברו בשנת המלחמה חוויות של תסכול, ניתוק, חוסר אמון ואכזבה. השיקום הרגשי-חברתי הוא קריטי עבור התלמידים ועבור החזרה לשגרה, ולכן מחויבת רציפות במענים טיפוליים רגשיים, ובמקביל מענים פדגוגיים בהתאם לצרכים של כל תלמיד.
המערכת תידרש להעניק תשומת לב מיוחדת לתלמידים בסכנת נשירה ובעיקר בנשירה סמויה - תלמידים שנשארו בבתים במקרים שבהם ההורים חששו לשלוח אותם לבתי הספר, התקשו להשתלב בבתי הספר החדשים וחוו בדידות וניכור, ותלמידים שהתקשו להתמודד עם המצב האישי והמשפחתי במהלך המלחמה.
משפחות התלמידים יצטרכו לעמוד כעת בפני דילמה, ולהחליט האם לחזור כבר כעת ליישובי הקבע שלהם בצפון במקביל לשיקומם הפיזי, או האם להמתין לשיקום מלא של המבנים. בנוסף עולה השאלה האם להתנתק מבתי הספר החדשים שבהם הילדים השתלבו במרכז הארץ, ולחזור לבתיהם מבלי שהם בטוחים שהאיום מאחוריהם. סוגיה בעייתית נוספת קשורה למחסור במורים במערכת החינוך בכלל, ובפרט לאחר החלטתם של מורים בעלי משפחות שהתפנו מבתיהם להישאר במרכז הארץ.
שר החינוך, יואב קיש, אמר כי "מערכת החינוך בנתה תוכנית סדורה להשבת התלמידים והצוותים החינוכיים הביתה. ראשית חייבת להיות החלטת משרד הביטחון והממשלה על החזרת המפונים. בתקופת הפסקת האש נעסוק בהשמשה פיזית של מוסדות החינוך שמרביתם שימשו את צה"ל בלחימה. במקביל נעמיד את מלוא המשאבים והתשתיות הנדרשות, לצד מעטפת תמיכה חינוכית ורגשית מקיפה. מערכת החינוך היא עוגן מרכזי בתהליך השיקום והשיבה הביתה, ואנחנו מחויבים להצלחת המהלך ולחזרה הדרגתית ובטוחה של הקהילות החינוכיות לשגרת חיים מלאה".
