בג"ץ הוציא צו ביניים שמקפיא את הליך מינוי נציב שירות המדינה, דווקא לאחר שהושגה הסכמה בבג"ץ בין הממשלה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה באשר לדרך המינוי: לאחר דיון בבית המשפט העליון, הוסכם כי הנציב ימונה באותה הדרך שבו מונה הנציב הנוכחי פרופ' דניאל הרשקוביץ, שצפוי לסיים את תפקידו בשבוע הבא, ב-12 בדצמבר. אלא שנגד המתווה הוגשו עתירות חדשות לבג"ץ.
השופטים הורו לקיים דיון בתחילת ינואר - ולכן לפחות עד אז ההליך מוקפא. היועמ"שית כבר מסרה חוות דעה ולפיה בשל חילוקי הדעות לגבי דרך מינוי הנציב חדש - ניתן להאריך את כהונתו של הנציב הנוכחי.
עם בחירתו של הרשקוביץ לתפקיד, קבעה הממשלה בהחלטה כי הנציב הבא ייבחר בדרך חדשה שבמסגרתה היועמ"שית תציע מתווה מינוי והממשלה תדון במתווה. בהרב-מיארה הציעה מתווה בחירה לפי ועדת האיתור, כלומר, ועדה אשר תציע לממשלה את המועמד לתפקיד - ולא הממשלה תביא מועמד בפני הוועדה. לייעוץ המשפטי, נציין, יש שליטה משמעותית על מינוי חברי ועדת האיתור, שתמנה בין השאר את היועמ"שית עצמה.
בהרב-מיארה פירשה את החלטת הממשלה כמי שחייבת לקבל את הצעתה, אף שההחלטה נוסחה כך שעל הממשלה רק לדון בהצעת היועמ"שית. הממשלה טענה כי הפרשנות שגויה ועליה רק לדון בהצעה, והציעה מתווה של ועדה מייעצת בלבד. היועמ"שית התנגדה לכך בטענה שנציב שירות המדינה הוא תפקיד מרכזי בתפקוד התקין של שירות המדינה, וככזה הוא שומר סף ונדרשת ועדה שתבדוק לא רק את טוהר מידותיו אלא את התאמתו.
לאחר הדיון בבג"ץ, הציע עורך הדין הפרטי שייצג את הממשלה, עו"ד דוד פטר, כי הממשלה תשנה את החלטתה כך שהוועדה תהיה ועדת מינויים, כלומר כזו שתבחן את כשירות המועמד לתפקיד - כפי שנבחר נציב שירות המדינה הנוכחי. היועמ"שית נאלצה להסכים והתנתה זאת בכך שהוועדה תפרסם את הקריטריונים להתאמה לתפקיד לפני שתתכנס, וכי היא תלווה ביועמ"שית של משרד רה"מ.
