נתחיל במובן מאליו שאין ברירה אלא לכתוב אותו: אין הרבה סיכויים שבטלוויזיה המסחרית יפיקו סדרת דוקו כמו "האטום ואני". בשוק טלוויזיה קטן כמו ישראל, לשידור הציבורי יש חשיבות מכרעת. תאגיד שבטוח במקומו יכול לקחת סיכונים ולהפיק סדרה שעוסקת בסודות הגרעין של ישראל והקמת המפעל המפורסם בדימונה.
היוצרת שני חזיזה ("פולארד" ועוד שורה ארוכה של הצלחות) הצליחה להביא את איש הצללים בנימין בלומברג, שעמד בראש פרויקט הגרעין של ישראל במשך שלושה עשורים. לא מספיק אנשים מכירים את השם הזה ואת תרומתו האדירה לביטחון המדינה. הסדרה מגלה אדם מרשים שהשיג דברים בלתי אפשריים והוא די צנוע לגבי הישגיו. הוא מדבר על הבאת מאות מדענים צרפתים ובני משפחתם (שבאו לכאן כדי לסייע בהקמת מפעל טקסטיל בדימונה) כאילו הוא הלך להביא חלב מהמכולת, ועל פגישות דרמטיות עם דוד בן-גוריון כאילו הוא היה השכן שלו. בלומברג הוא כנראה אחד המנהלים הכי יעילים בתולדות המדינה, מוח מבריק וערמומי שהצליח להקים את אחד ממפעלי הבגדים המפוארים בעולם, לכאורה, שבו מיוצרים בגדים יוקרתיים. מזל שהמפעל הוקם בשנים הללו, הממשלה הנוכחית הייתה מקימה בטעות מפעל נעליים. "עשיתי דברים מטורפים", אומר בנימין בלומברג בפתיחה, וככל שהסדרה מתקדמת מבינים שלא מדובר בהפרזה. צריך הרבה תעוזה כדי למרוח את האמריקאים שבאו לארץ כדי לבדוק מה קורה במפעל בדימונה, כולל בדיקות קפדניות שכוללות גם דגימות של צמחייה בסביבה. למזלה של מדינת ישראל, היה לה את בנימין בלומברג.
ב"האטום ואני" יש געגוע לישראל של פעם, שידעה לערבב את ארה"ב, לקרוץ לגרמנים ולשכנע את הצרפתים לעבוד בשבילנו. מתברר שהמערכון של "היהודים באים" על הפגישה בין דוד בן-גוריון לג'ון קנדי, ובו רה"מ הראשון מתחיל לשיר את "סקטמן" כדי להתחמק משאלות על הפרויקט האזרחי בדימונה, לא היה תיאור רחוק כל כך מהמציאות. בנימין בלומברג הוא לא הגיבור היחיד בסדרה, ניתן לומר שדוד בן-גוריון מככב לא פחות ממנו בסיפורים ובראיונות עם המומחים. הפנמנו טוב מאוד את מדיניות העמימות לגבי דימונה, אפשר להבין את זה כבר מהפתיחה שמבטיחה כי הסדרה עברה את אישור הצנזורה, שלא יאשימו את התאגיד בטעות שהוא חושף סודות מדינה. בכל מקרה, גם מי שקורא לסגור את התאגיד יהיה חייב להודות ש"האטום ואני" היא סדרה מרתקת, שמצטערים שהיא נגמרת אחרי שלושה פרקים.
האם יש לישראל יכולות כאלה ואחרות? אחת המסקנות מהסדרה היא שזה לא ממש חשוב. מה שמשנה הוא מה היריב שלך חושב שאתה מסתיר. לא פלא שבנימין בלומברג שמר על פני פוקר במהלך כל הראיונות עימו.
