אתמול, 3 בדצמבר, ציינו ברחבי העולם את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. בישראל התקיים "לילה סגול", שבמסגרתו הוארו בצבע סגול מבני ציבור, בתי חולים, מרכזי שיקום ואתרים רבים אחרים בכל רחבי הארץ, לאות הזדהות ותמיכה.
"לילה סגול" הוקדש השנה לנפגעי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, בגוף ובנפש, חיילים ואזרחים. למיליון וחצי אזרחים עם מוגבלות שהיו מוכרים לפני 7 באוקטובר הצטרפו לפי ההערכות 100 אלף נוספים: נפגעי פעולות איבה, פצועי צה"ל, אנשים עם מוגבלות שקופה כמו פוסט-טראומה או מוגבלות נפשית. מדובר בניצולי הטבח של מסיבת נובה, חיילים שנלחמו בקרבות, מפונים ועוד רבים אחרים אשר נמצאים בשנה האחרונה בשיקום משמעותי.
אחד מאותם אנשים הוא רז מלכה (28), שהיה בין מפיקי פסטיבל נובה. "היו שם חברים שהתחבקתי איתם – ולימים הבנתי שאלה אנשים שראיתי בדקות האחרונות שלהם", הוא משחזר, "כשהכל התחיל הייתי בשלב פירוק האירוע יחד עם הספקים. ואז קיבלתי שיחה מחבר שאמר לי: 'תטוס משם, תברח'. הצלחתי לצאת, הבנתי שיש כאוס רציני, ונסעתי לבית החולים ברזילי כדי לתת כתף לחברים שנפצעו. באיזשהו שלב התחלנו להכין רישום של 4,000 החוגגים ואספנו פרטים מבתי החולים ומהשטח. הקמנו חמ"ל כדי להבין מי עונה ומי לא, מי נפצע ומי כבר לא איתנו".
אחרי אותה שבת, רז החליט להקדיש את פעילותו לעבודת השיקום. הוא וחברים נוספים הקימו את עמותת קהילת שבט הנובה. לאחר חודשים שהיו במתחם כוכב הים בקיסריה בסוג של "בית חולים שדה" לנפגעי הנובה, הם הרחיבו את פעילותם, והיום העמותה פועלת ברחבי הארץ והעולם למען שיקום הנפגעים והמשפחות השכולות, כולל פעולות הנצחה רבות ומיצגי הסברה בארץ ובעולם.
"התחלנו להניע את הגלגל, ועלו המון צרכים מהשטח", הוא מספר על תחילת מסע השיקום, "בשלב מסוים מפעל הפיס הציעו לעזור. המגעים הראשונים איתם היו בצעדים קטנים. לא ידענו עדיין מה אנחנו רוצים או צריכים. אבל כשמישהו בא, נותן לך יד והולך איתך דרך, נותן לך דחיפה גבית – זה מגיע למחוזות מדהימים".
כמו רבים אחרים, גם ידידיה פויכטונגר (29), אב לילדים שהחליט בשנה האחרונה לעבור לרמת הגולן כדי "לא להיכנע לטרור", זינק בצו 8 למילואים ב-7 באוקטובר. בשנה החולפת הוא היה מאות ימים במילואים, גם בעזה וגם בלבנון – והוא עדיין משרת בימים אלה. "הוקפצנו מיד לגבול הצפון כדי למנוע חדירה של ארגון חיזבאללה", הוא מספר, "אחרי סבב ארוך ומאתגר בלבנון הוקפצנו לסבב נוסף בצפון. לאחר מכן ירדנו לעזה וזכינו להיות שותפים בצורה עקיפה בהחזרת החטופים הביתה, כמובן שאי-אפשר לספר פרטים – אבל זו ממש גאווה".
דווקא בתקופה הזאת, בין סבב לסבב, הוא ראה במקרה פרסום על קורס שמתקיים במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", המיועד לכל מי שהמלחמה השפיעה על חייו באופן משמעותי, והבין שיש לו הזדמנות. "בגלל אילוצים אישיים עזבתי את העבודה ורציתי להגיע לעבודה הבאה מוכן יותר, להרחיב את הכישורים. האתגר האמיתי הוא לא המילואים, אלא החזרה לשגרה. היה לי ברור שחייבים להמשיך עם החיים. נרשמתי לקורס דאטה-אנליסט, ואני בעיצומו. הקורס הוא מיזם של מפעל הפיס, אתר 'שווים', המרכז הרפואי איכילוב וסיסקו ישראל, ונמצאים בו לוחמי מילואים, מפונים, פצועי צה"ל וכדומה. עוזרים לנו שם לשפר את היכולות שלנו ולהגיע חזקים יותר לשוק העבודה".
לדבריו, החזרה לשגרה וההשתתפות בקורס גם הם סוג של תהליך טיפולי. "אתה נמצא עם אנשים מדהימים שמתמודדים עם אתגרים יחסית דומים, ויחד אנחנו מצליחים להתגבר על הקושי", הוא מסביר, "המדריך, ובכלל המעטפת של הקורס, משמעותיים מאוד. הם יודעים לתמוך בנו בכל מה שצריך – והכל עם הפנים לעתיד".
מפעל הפיס, כזרוע של הרשויות המקומיות, נרתם כבר מימי הלחימה הראשונים בשורה של דרכים לאחת המשימות הלאומיות המשמעותיות – שיקום נפגעי ונפגעות המלחמה. "עוד לפני המלחמה חרתנו על דגלנו לקחת את אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות צעד אחד קדימה ולשלב אותם בשוק העבודה ובכלל בחברה הישראלית", אומר בני דרייפוס, מנכ"ל מפעל הפיס, "7 באוקטובר הביא אותנו למצב ייחודי, עם צרכים אחרים ממה שהכרנו, כשנפגעי המלחמה הם אנשים במנעד רחב מאוד. לכל אחד תפרנו פתרון מותאם לצרכיו – הכשרות, השמה בתעסוקה, אירועי נטוורקינג שונים, סיוע מסוגים שונים – ואנחנו ממשיכים לנסות לייצר פרויקטים שייתנו מענה לאותם נפגעים. אנחנו רוצים לתת לאנשים בחזרה את החלומות שהיו להם, או שאולי פרצו להם חלומות חדשים שאנחנו נוכל לסייע להם, ובאמת לראות את הטוב ואת העתיד".
עידן מוטולה, מייסד ומנכ"ל אתר "שווים", מספר: "בתחילת המלחמה קיבלנו בקשות רבות לעזרה מתושבי הדרום והצפון שהם עצמם עם מוגבלות או שהם הורים לילדים עם מוגבלות. פתחנו את החמ"ל הסגול, מוקד שנתן מענה לפניות האלה בחודשיים הראשונים. סייענו בפתרונות של נגישות כמו פינוי למלונות, חיברנו בין מתנדבים לאנשים עם מוגבלות שלא יכלו לגשת לרכוש תרופות, סיפקנו מתנדבים כבייביסיטרים לילדים עם צרכים מיוחדים – והדוגמאות עוד רבות. בהמשך התחלנו לזהות צרכים אחרים שנולדו והחלטנו להתחבר למפעל הפיס, בית החולים איכילוב וסיסקו, ויזמנו חמישה קורסי הייטק לאנשים שנפגעו במלחמה – כשבאמצע הקורס חלקם הולכים לניתוח, או יוצאים לסבב נוסף של מילואים. זאת בנוסף לקורס התקשורת והסושיאל מדיה המסורתי שמתקיים כבר שנים בקבוצת 'ידיעות אחרונות' עבור אנשים עם מוגבלות, והשנה הוקדש לנפגעי המלחמה. המשתתפים מספרים שזה נותן להם המון. להפעיל את הראש, להיזכר שיש להם יכולות או אפשרות למקצוע עתידי – ואנחנו מתכננים להמשיך עם זה לתוך 2025".
מעבר לכך שרשויות, ארגונים ומוסדות האירו את המבנים בצבע סגול, גם מוסדות התרבות נרתמו לפרויקט, ביניהם מוזיאון תל-אביב, שהעניק כניסה חינם לנפגעי המלחמה. טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון, מספרת כיצד המוסד שבראשו היא עומדת נרתם גם הוא לעזור לנפגעי המלחמה. "תוכנית התערוכות שלנו לא יכלה להתממש השנה, והחלטנו לפתוח את שערנו לקהילה הכואבת", היא מסבירה, "לצד פעילויות של טיפול באומנות שאנחנו עורכים כאן, החלטנו להקים מיצגים שמביעים את הכאב של המלחמה, את המתח והצער, והם הד למה שקורה במציאות הישראלית. לכבוד 'לילה סגול' איפשרנו לאנשים שנפגעו באיזשהו אופן מהמלחמה להיכנס אלינו בחינם. אנחנו מאמינים שמוזיאון הוא סוג של מרחב מרפא".
