בִּזְמַן קָדוּם חַיֵּי אֲנָשִׁים חָסְרוּ חֹק וָסֵדֶר,
וּבְדוֹמֶה לְחַיּוֹת כּוֹחַ שָׁלַט עֲלֵיהֶם;
לָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים כְּלָל לֹא נִתַּן אָז תַּגְמוּל,
כְּשֵׁם שֶׁמֵּעֹנֶשׁ כַּדִּין הָיוּ פְּטוּרִים הָרָעִים.
וְאַחֲרַי כֵן, כָּךְ נִרְאֶה לִי, בְּנֵי הָאָדָם חוֹקְקוּ חֻקֵּי עוֹנְשִׁין כְּדֵי שֶׁהַצֶּדֶק יִהְיֶה הָאָדוֹן
לָאֱנוֹשׁוּת, וּכְעֶבֶד הָאַלִּימוּת תִּכָּבֵל,
אָז נִתַּן עֹנֶשׁ לְכָל אָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה.
מֵאוֹתוֹ יוֹם אָמְנָם מַעֲשֵׂי אַלִּימוּת בְּגָלוּי
1 צפייה בגלריה
yk14171917
yk14171917
("אכילס זובח לזאוס", ציור מתוך 'Ambrosian' של האיליאדה)
מָנְעוּ מֵהֶם הַחֻקִּים, אַךְ עֲדַיִן בְּהֵחָבֵא
הֵם נַעֲשׂוּ. וּמִסִּבָּה זוֹ, לְדַעְתִּי,
קָם כְּרִאשׁוֹן אִישׁ פִּקֵּחַ אֶחָד שֶׁיּוֹעֵץ בִּתְבוּנָה,
וְזֶה לִבְנֵי הָאָדָם גִּלָּה אֶת יִרְאַת הָאֵלִים,
כְּדֵי שֶׁעַל הָרָעִים אַף בַּסֵּתֶר פַּחַד יִפֹּל
לַחְטֹא בְּמַעֲשֶׂה, בְּמִלָּה, וּבְמַחְשָׁבָה. כָּכָה אֵפוֹא זִמֵּן הָאִישׁ אֶת הָאֱלֹהוּת –
כְּאִלּוּ הָאֵל נֶהֱנָה מֵחַיִּים אֲרֻכִּים לְלֹא קֵץ,
מַקְשִׁיב וְאַף רוֹאֶה בְּשִׂכְלוֹ וְשָׂם לֵב בִּתְבוּנָה
לְכָל דָּבָר וְדָבָר, וְהוּא מִטִּבְעוֹ אֱלֹהִי,
הוּא מַאֲזִין לְכָל מָה שֶׁאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים,
וּמְסֻגָּל אַף לִרְאוֹת כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל אָדָם.
גַּם אִם אַתָּה מְתַכְנֵן אֵיזוֹ עֲבֵרָה בַּחֲשַׁאי,
לֹא יֵעָלֵם הַדָּבָר מִדַּעַת אֵלִים, כִּי לָהֶם
מְלוֹא הַתְּבוּנָה. אֵלֶּה דְּבָרָיו שֶׁאָמַר, וּבְכָךְ
תּוֹרָה מְאוֹד מְחֻכֶּמֶת הֵבִיא הָאִישׁ לָעוֹלָם, אֶת הָאֱמֶת מְכַסֶּה תַּחַת מִלִּים שֶׁל כָּזָב.
הֵן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לִדְבָרָיו הוּא מִשְׁכַּן הָאֵלִים
בּוֹ הֵטִיל אֶת מֵרַב הָאֵימָה עַל בְּנֵי הָאָדָם,
הוּא, כָּךְ יָדַע, יִהְיֶה הַמָּקוֹר גַּם לְפַחֲדֵיהֶם,
וְאַף יַמְצִיא הֲקָלָה בְּחַיֵּיהֶם הַקָּשִׁים –
כְּשֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בָּרָקִיעַ מֵעַל כְּשֶׁמַּבְזִיק הַבָּרָק,
בְּהִשָּׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הָרַעַם הַמִּתְגַּלְגֵּל,
וּלְמַרְאֵה פְּנֵי הַשָּׁמַיִם זְרוּעֵי כּוֹכָבִים,
פְּאֵר נֶהֱדָר שֶׁעִצֵּב הָאָמָּן הַפִּקֵּחַ, הַזְּמַן –
זֶה הַמָּקוֹר לְשִׁבְרֵי מַזָּלוֹת לוֹהֲטִים בְּנָגְהָם, וּלְלַחוּת הַמָּטָר שֶׁעַל אֶרֶץ יוֹרֵד מִמָּרוֹם.
אֵלֶּה הָיוּ הַפְּחָדִים שֶׁהִצִּיב סְבִיב בְּנֵי הָאָדָם,
וְכָךְ לָאֵל הוּא יִעֵד אֶת מִשְׁכָּנוֹ הַמַּתְאִים,
כָּל זֶה עָשָׂה בִּדְבָרָיו וּבְמַעֲשָׂיו כַּיָּאֶה,
וְכָךְ כִּבָּה אֶת הַהֶפְקֵרוּת עַל יְדֵי הַחֻקִּים.
כָּךְ, בְּעֵינַי, אִישׁ אֶחָד שִׁכְנֵעַ לָרִאשׁוֹנָה
אֶת בְּנֵי אֱנוֹשׁ לַחְשֹׁב שֶׁקַּיָּם גֶּזַע אֵלִים.