אם יש ביטוי שירחיק אותי מהקולנוע זה 'דרמה קטנה'. בשביל דרמה קטנה נטולת אפקטים ומכשפות ירוקות אני לא אטרח לצאת מהבית, להוציא 90 שקל (אין סרט בלי פופקורן וזירו של מכונה) ואז לקפוא מקור באולם. לעומת זאת, בסוף יום רגיל בבית, כשכבר אין חשק לכלום, בטח שלא לצעקות של שחקני ריאליטי שמודעים לעצמם מדי, דרמה קטנה ומחממת לב היא כל מה שצריך. כאן 11 משמש הבית המושלם לסדרות מצחיקות-נוגעות כאלו, שככל הנראה לא היו זוכות להיכנס לערוצים הגדולים. בזכותו קיבלנו את 'המפקדת' שנותנת פצעים ונשיקות, את 'חזרות' עם הדיאלוגים הכנים שאיחדו לרגע את כולנו, וכנראה שזה גם מה שצפוי להיות עם 'המקום השמח' - דרמה קומית ורומנטית שמצטלמת בימים אלו ושגם עליה אחראית נועה קולר, הפעם יחד עם רם נהרי (בתמונה. נהרי ביים את 'אהבה זה כואב' ואת 'אמא'לה' בין השאר) ובהשתתפות תיקי דיין, אביהו פנחסוב, עידן חביב וליא קניג. קולר מגלמת בסדרה אישה במשבר גיל ה-40 שמסרבת לבקשת אמה להרוג אותה, ויוצאת למסע במטרה למצוא טעם בחיים של שתיהן - לא עלילה שהייתה מוצאת מקום בערוץ מסחרי, אבל כזו שהיא חלק מהחיים. אמנם אם מסתכלים על ערוץ הכנסת אפשר בקלות לחשוב שהחיים הם ריאליטי של תככים, משימות, מזימות והדחות, אבל דווקא בגלל זה אנחנו צריכים להחזיק את המקום שבו דמויות כנות, רגישות וחכמות שמסתבכות עם עצמן, כמו שכולנו מסתבכים, מקבלות את ההזדמנות שלהן לזרוח. איזו אכזרית וקשה תהיה הטלוויזיה שלנו בלעדיהן? אולי כבר באמת יהיה עדיף ללכת לקולנוע. אה, בעצם שם מחכה לנו הרפורמה של מיקי זוהר. / תיגל נשיא