מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי חברת פייזר, בשיתוף עמותת נאמן
התקדמות הרפואה הביאה עימה פתרונות חדשים ויעילים למגוון רחב של מחלות כרוניות, שמשפרים את איכות החיים ומפחיתים סיכונים. עם זאת, חוסר היענות לטיפול תרופתי ואי-התמדה בטיפול מהווים אתגר משמעותי למערכת הבריאות כולה. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-50% מהחולים במדינות מפותחות מתקשים להתמיד בטיפולים ארוכי טווח. המחיר הכבד של תופעה זו מתבטא לפי מחקרים מובילים ב-125,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב בלבד, וב-10% מכלל האשפוזים במדינה.
בהקשר של מניעת שבץ מוחי, נתון מדאיג מראה כי כשליש מהמטופלים מפסיקים ליטול תרופות מרשם תוך חודש, וכמחצית תוך שנה. מדוע זה קורה? ואיך למרות זאת ניתן להגביר את ההיענות לטיפול מציל החיים? כדי לקבל סקירה מקיפה וטיפים בנושא שוחחנו עם פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל וסגן מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק, יו"ר עמותת נאמן ולשעבר סגן נשיא ארגון שבץ המוח העולמי.
1. למה קשה לנו לקחת תרופות באופן קבוע?
"תהליך נטילת התרופות בכל מחלה כרונית הוא מורכב ודינמי, וללא הדרכה וליווי מתאימים, רבים מתקשים להתמודד עם האתגרים הללו ולשמור על היענות לטיפול לאורך זמן", מסביר פרופ' שורצברג, "אחד הקשיים המרכזיים הוא ההתמודדות היומיומית עם המשמעת הנדרשת בנטילת תרופות. רבים מהמטופלים גם נמנעים מלקיחת תרופות או מביקורי מעקב אצל הרופא מתוך רצון שלא להרגיש או להיתפס כחולים. אנחנו רואים שדווקא אצל מי שכבר חווה אירוע רפואי משמעותי, ההיענות לטיפול גבוהה יותר, כנראה בשל המודעות המוגברת לסיכונים. לעומת זאת, במחלות שאין בהן תחושת חולי והרגשת המחלה, לדוגמה יתר לחץ דם או שומני דם, יש נטייה לא ליטול תרופות בצורה קבועה. האתגר הגדול הוא לשכנע את המטופלים בחשיבות ההתמדה בטיפול המונע, עוד לפני שמתרחש אירוע מסוכן".
2 צפייה בגלריה
yk14173574
yk14173574
(פרופ׳ איל שורצברג)
האתגר מתעצם כשמצטרפות מחלות נוספות. "לדוגמה, אם התחלת לטפל בסוכרת ובהמשך הדרך נוסף גם דיכאון – הוספת התרופות או אופי המחלה מקשים לזכור לנהל את זה בצורה יעילה", מדגיש פרופ' שורצברג.
2. שבץ מוחי: ניתן למנוע עד 90% מהאירועים כשלא מפסיקים טיפול
שבץ מוחי מתחלק לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה המרכזית, המהווה כ-85% מהמקרים, היא שבץ מוחי איסכמי. במקרה זה קריש דם או טרשת סותמים את כלי הדם במוח, מפריעים לחמצון תאי העצב וגורמים למוות מהיר של רקמת המוח. הקבוצה השנייה היא דמם תוך מוחי, הנגרם כתוצאה מפקיעת כלי דם וגורם לשטף דם בתוך רקמת המוח.
2 צפייה בגלריה
yk14173527
yk14173527
פרופ' נתן בורנשטיין
"אחד הגורמים המשמעותיים לשבץ מוחי איסכמי הוא פרפור פרוזדורים", מסביר פרופ' בורנשטיין, "מצב זה מגביר את הסיכון לשבץ בשל נטייתו ליצור קרישי דם בלב, אשר עלולים להשתחרר ולחסום כלי דם במוח. הבעיה מחריפה מאחר שפרפור פרוזדורים אינו מלווה בכאב, מה שגורם למטופלים רבים להפסיק את הטיפול התרופתי המונע כי הם מרגישים בריאים. הפסקת הטיפול מעלה דרמטית את הסיכון. אנחנו מכירים הרבה מקרים שבהם המטופל לא לקח את התרופה – ואחרי ימים ספורים לקה בשבץ מוחי. לעמות זאת, כאשר מיישמים את ההמלצות, גם בטיפול תרופתי וגם בשינוי אורח החיים – מגיעים ל-90% פחות סיכון לשבץ מוחי".
3. איך שינוי בתרופות משפיע על המטופלים?
תחושה של שיפור מדומה – מבלי להבין שהשיפור נגרם מהטיפול עצמו; שגרה עמוסה; שכחה; ותופעות לוואי – אלה רק חלק מהסיבות שהתגלו במחקרים כמי שפוגעות ברציפות הטיפול. מצטרפות אליהן סיבות נוספות כמו למשל כאשר התרופה אינה נמצאת בבית המרקחת; כשהיא מוחלפת לתרופה אחרת עם שם שונה שנראית אחרת מבחינת הצבע והצורה, מה שעלול לבלבל את המטופל; חוסר הבנה של המחלה; אי-נעימות לשאול את הרופא את כל השאלות; קשיים כלכליים ומצב סוציואקונומי; ולצד כל אלה, מאפיינים שקשורים לגיל כמו ירידה בקוגניציה.
"התמדה בטיפול היא מפתח להצלחה בניהול מחלות כרוניות. כאשר מטופל מוצא תרופה שמתאימה לו ומאזנת את מצבו, חשוב להקפיד וליטול אותה. כאשר מתבצע שינוי בתרופות, בין היתר במעבר לתרופה גנרית, חוסר ההבנה אצל המטופלים לסיבה להחלפה ופערים בהסברים שניתנו להם בנוגע להחלפה עלולים לפגוע בהיענות לטיפול ובאיזון הרפואי", מציין פרופ' שורצברג, "זה נכון במיוחד עבור קשישים, שהיכולת שלהם לקרוא ולהבין את ההוראות יכולה להיות מוגבלת, כמו גם בטיפול מרובה תרופות, הידוע גם בשם פוליפרמסי".
לדבריו, אוכלוסיות מבוגרות נמצאות בסיכון גבוה יותר. אצל קשישים, שינוי בטיפול התרופתי עלול להוביל לנטילת התרופה בצורה לא נכונה. בנוסף, במקרים מסוימים אנשים עשויים להימנע מנטילת התרופה עקב חוסר ודאות או תופעות לוואי שהופיעו לאחר השינוי, מה שמסכן את ההיענות לטיפול ואת בריאות המטופל. "כאשר התרופה נראית אחרת נדרש הסבר למטופל על ידי הרוקח או הרופא במועד ההחלפה", אומר פרופ' שורצברג, "ללא הסבר שכזה עלול להיווצר בלבול ואף חוסר אמון בתרופה החדשה".
הוא מציין כי "לתרופות גנריות תפקיד חשוב בהנגשה רחבה של טיפולים בעלות נמוכה יותר ובאיכות שווה. עם זאת, כאשר מטופל חווה בעיה בטיפול התרופתי, בין אם בתרופת המקור או בתרופה הגנרית, חשוב להעלות זאת מול הרוקח או הרופא ולבחון את האפשרות לבצע שינוי מתאים".
כאשר נמצאים לפני שחרור ממסגרת אשפוזית ומקבלים את מכתב השחרור – מומלץ להשוות את התרופות שניתנו לפני האשפוז עם התרופות החדשות שהתווספו. "במצבים אלה מאוד חשוב לשאול למה רשמו לי את התרופה החדשה? מה תופעות הלוואי? מה זה יעשה לי? לקבל את כל המידע, או להתקשר לקו המידע בארגון הרוקחות ולהתייעץ", אומר פרופ' שורצברג.
4. טיפים פשוטים: כך זוכרים ליטול את התרופות בזמן
יצירת הרגל מסודר לנטילת תרופות היא אסטרטגיה יעילה לשיפור ההיענות לטיפול התרופתי. אחת הדרכים הפשוטות היא למקם את התרופות במקום בולט ונגיש, כמו ליד מברשת השיניים. בנוסף, כיום ישנן אפליקציות חינמיות רבות בטלפונים החכמים שמסייעות בניהול לוח הזמנים של נטילת התרופות. אפליקציות אלו מספקות תזכורות, מעקב אחר מלאי התרופות ואפילו דוחות התקדמות.
נוסף על כך, חוקרים מצאו שהבנה של המחלה מסייעת מאוד להגברת המוטיבציה להיענות לטיפול. לדברי פרופ' שורצברג, הדרך הטובה ביותר להבין את מחלה היא "לשאול את הרופא המטפל את כל השאלות, לא להתבייש. אם לא ברור לך למה צריך לקחת את התרופה לאורך זמן ומה החשיבות של הטיפול, לשאול את הרופא. כשמחליפים תרופה – צריך לשאול ולהבין כדי להימנע מבלבול. ובעיקר – לא להגיע לרגע האחרון עם רכישת התרופות כדי לא להישאר ללא המלאי הנדרש".
הוא מזהיר כי "בכל הקשור לשבץ מוחי – אין הזדמנות שנייה. אם לא נוטלים את הכדורים זה מתדרדר למצב בלתי הפיך".
לסיכום: מה אתם יכולים לעשות כדי לשמור על הבריאות שלכם?
1. לא להזניח ולא לחכות למשבר בריאותי כדי לפעול.
2. הקפידו על בדיקות תקופתיות, שאלו את הרופא שאלות והבינו את הטיפול שלכם לעומק.
3. התמידו בנטילת התרופות כפי שנרשמו ואמצו אורח חיים בריא.
4. שאלו, אל תתביישו! תהיו מעורבים בהבנת המחלה ומטרות הטיפול שאתם מקבלים.
5. הימנעו מנטילת תוספי תזונה וצמחי מרפא מבלי להתייעץ עם הרופא או הרוקח.
6. היו ערניים לשינויים בגופכם ודווחו לרופא על תופעות חריגות.
7. במקרה של הוספת או החלפת תרופות, שוחחו עם הרופא או הרוקח על ההבדלים, והקפידו להבין את ההשפעות האפשריות של השינוי.
8. זכרו, מניעה היא המפתח לבריאות טובה לאורך זמן. כל צעד קטן שתעשו היום יכול למנוע בעיות גדולות בעתיד ולהבטיח לכם חיים בריאים ואיכותיים יותר.