המנצח אלכסנדר ג'ואל, אחיו למחצה של בילי ג'ואל, מתרגש מהעובדה שדווקא בתקופה הנוכחית הוא הוזמן לנצח בארץ על היצירה "רקוויאם המלחמה" של בריטן, שתועלה בסוף השבוע באופרה הישראלית בבימוי עידו ריקלין. "היה מוזר לנחות פה ולראות בשדה התעופה את תמונות החטופים", הוא אומר. "התמונות של הילדים והתינוקות זיעזעו אותי והציפו אותי בדמעות. גם המעבר בביקורת הדרכונים היה סוריאליסטי: הייתי צריך לעבור במסלול המיועד לזרים, אבל חוץ ממני לא היה שם אף אחד. אני חושב שהייתי הלא-ישראלי היחיד בטיסה מווינה. 'רקוויאם המלחמה' הוא יצירה מדהימה. המסר האנטי-מלחמתי שלה מהדהד בי בעוצמה במיוחד בימים אלה".
ג'ואל (53), שניצח במהלך הקריירה שלו על תזמורות ואופרות רבות ברחבי העולם, הוא בן למשפחה שנמלטה מגרמניה לארצות-הברית במלחמת העולם השנייה. אחיו הבכור, בילי, נולד בניו-יורק מנישואיו הראשונים של אביהם. הוא עצמו נולד בלונדון, 22 שנה אחריו, מהנישואים השניים של האב. כיום הוא גר בווינה.
שני האחים לא היו מודעים למוצאם היהודי במשך שנים. אביהם לא דיבר על כך. רק בגיל 13 נודע לאלכסנדר על יהדותו ועל משפחתו שרובה נספה בשואה. "כמעט כל משפחתי נכחדה", הוא אומר. "סבי וסבתי הם מבני המשפחה הספורים ששרדו. אבא שלי שירת בצבא האמריקאי בתקופת המלחמה ועבר חוויות קשות. במשך שנים הוא נמנע מלדבר על כך כדי לברוח מהטראומה".
נתקלת באנטישמיות?
"לצערי, כן. הגשתי מועמדות למשרת מנצח בבית אופרה בגרמניה; הוועדה המקצועית רצתה אותי, אבל חלק מהנגנים התנגדו למינוי בגלל המורשת היהודית שלי, והתזמורת דחתה אותי בלי לתת סיבה. האנטישמיות שוב עולה באירופה. אני מתחיל להרגיש מאוד לא נעים שם, במיוחד בגרמניה".
איך הקשר שלך עם אחיך בילי?
"הכרתי את אחי באמת רק מ-1989, כשלמדתי באוניבר- סיטה בלונדון, והוא היה מגיע להופעות. נפגשנו לא מעט. מאז אנחנו מאוד קרובים, ובמובנים רבים גם מאוד דומים. שנינו חולקים את אותה אהבה למוזיקה, וגם לפסטה, ומעל לכל, לשנינו יש אותו הומור יהודי שחור וציני"
