גזירות ינואר בפתח: לאחר שכבר הוחלט לייקר בחודש ינואר 2025 את מיסי הארנונה, מחירי המים, המע"מ, מס הבריאות, הביטוח הלאומי ומחירי התחבורה הציבורית — רשות החשמל הודיעה אתמול על עלייה משמעותית במחיר החשמל בינואר הקרוב. חשוב לציין: זה לא רק שנשלם יותר בחשבון החשמל הביתי, עליית תעריפי החשמל עשויה לגרום לזינוק גם במחירי מוצרים רבים במשק בשל התייקרות תהליכי הייצור .
על פי השימוע שפירסמה רשות החשמל, התעריף לצרכן ביתי יעלה בכ-3.8% ב-2025. מדובר בתוספת ממוצעת של כ-15-20 שקל בחודש למשק בית שהחשבון הממוצע שלו הוא כאלף שקל לחודשיים. בחישוב שנתי, מדובר בתוספת של כ-200 שקל ויותר.
הסיבות המרכזיות לעדכון: תנודתיות בשער החליפין, והימצאותה של ישראל במלחמה, שהשפיעה באופן ניכר על עלויות משק החשמל במספר מישורים — הצטיידות בחלקי חילוף, מיגון אתרים, שימוש בדלקי גיבוי, גידול במלאי דלקי גיבוי, השפעה על ריביות הגיוס וכד'. לכך צריך להוסיף גם את העלייה בשיעורי האינפלציה והריבית הגבוהה.
עוד ציינו ברשות החשמל כי היו התפתחויות אשר דווקא סייעו במיתון עליית המחירים, כאשר המרכזיות שבהן הן הכניסה הצפויה לפעילות של תחנות לייצור בגז, כחלופה לייצור של שתי יחידות פחמיות, והתקבולים ממכירת אתר אשכול שהתגלגלה בחזרה לצרכנים.
התעריף צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר בכפוף לשימוע. נודע שבמגזר העסקי ובקרב התעשיינים צפויה התנגדות תקיפה לשיעור הייקור המוצע. בעבר התנגדות התעשיינים הביאה כבר להפחתת שיעור עליית מחירי החשמל.
כמו כן, הזכירה רשות החשמל כי החל מיולי 2024 מאפשרת הרפורמה במשק החשמל לכל צרכן, בעל כל סוג של מונה חשמל, להתנייד בקלות בין המספקים הפרטיים ולהוזיל את תעריף החשמל הביתי.
חודש של גזירות כלכליות
החל מחודש ינואר תחוש כל משפחה בישראל בכיסה היטב את גזירות התקציב ועליות המחירים. כל משק בית יוציא מאות שקלים יותר בחודש, ולעיתים אף יותר מאלף שקל — בהתאם לגודל המשפחה ולהכנסתה.
בנוסף להתייקרות של רוב המוצרים והשירותים במשק באחוז בשל עליית שיעור המע"מ באחוז אחד, צפויות עוד שלל התייקרויות שיעלו משמעותית את מדד חודש ינואר. המים יתייקרו ב-3.4% שהם כ-6 שקלים בחודש במשפחה. בשל עליית המדד יעלה מחיר הדלק בכ-7 אגורות, אך בהתאם למחיר חבית נפט בעולם ושער הדולר עלולה ההתייקרות להיות אף גבוהה יותר או שאולי העלייה תקוזז מעט.
מיסי הארנונה יעלו ברוב היישובים לפחות ב-3%, אך יוכלו לעלות גם ב-5.3%. המשמעות היא תוספת תשלום של כמה עשרות שקלים מדי חודש ובממוצע כ-400 שקל ויותר במהלך כל שנת 2025. עוד התייקרות משמעותית תהיה במחיר נסיעה בתחבורה הציבורית ב-2 שקלים (זאת לעומת נסיעות חינם לאזרחים ותיקים מגיל 67).
במשכורות ייפגעו כל העובדים: מדרגות המס ונקודות הזיכוי יוקפאו ויגרמו למעשה להפסד של 4% לעובדים לאורך השנה הבאה.
תשלומי הביטוח הלאומי יעלו ב-0.8% ומס הבריאות יעלה ב-0.15%. קצבאות הילדים יוקפאו וכך התשלום עבור כל ילד ייפגע ב-10 שקלים בחודש. משפחה ברוכת ילדים תפסיד על 6 ילדים עד גיל 18 סכום של 60 שקל בחודש – שהם 720 שקל בשנה. בנוסף, ההפסד בשנה הקרובה מהפחתת יום הבראה יגיע ל-418 עד 485 שקל.
ינואר צפוי להיות חודש קשה למשקי הבית ולעסקים. בו בזמן שמדרגות המס ונקודות הזיכוי לא יעודכנו באינפלציה של כ-4% בגלל גזירות התקציב – העלאות המחירים כמעט בכל תחומי החיים צפויות להעלות את יוקר המחיה וכן את האינפלציה בישראל ביותר מאחוז בחודש אחד, ובכך גם להרחיק את הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל. הריבית הבסיסית במשק עומדת כיום על שיעור של 4.5% שהם ריבית פריים של 6%.
באיחור: התקציב על שולחן הכנסת
באיחור של יותר מחודש, תקציב המדינה יונח כנראה רק הבוקר על שולחן הכנסת. מדובר ב-32 חוברות תקציבי כל משרדי הממשלה במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025. נציין, כי בשנים רגילות מונח התקציב לדיונים בוועדות הכנסת ולאישור הסופי של המליאה למחרת חג הסוכות.
הדבר נבע מרצונם של יו"ר הקואליציה ויו"ר הכנסת לעיין מחדש בפרקי חוק ההסדרים והתקציב. גורם באוצר אמר כי הדבר נעשה לבקשת חברי כנסת בליכוד שביקשו לוודא שאין "מוקשים" והעברות תקציביות לנושאים שאינם מקובלים על הקואליציה.
גורם בכיר במשרד האוצר התרעם על העיכוב הנוסף, אך גורם אחר באוצר התבטא כי "זכותו של ראש הקואליציה לקרוא את כל התקציב". גורם בכיר נוסף אמר כי "אין שום מוקשים בתקציב והעיכוב הזה בלתי סביר".
בסיס תקציב המדינה לשנת 2025 יהיה 620 מיליארד שקל והגירעון הנוכחי הצפוי בו הוא 4.4%, אולם הוא צפוי לגדול עם פרסום החלטות "ועדת נגל" לקביעת תקציב הביטחון לשנים הבאות.
בכל מקרה תתחיל שנת 2025 עם תקציב המשכי זמני שיהיה בכל חודש עד לאישור הסופי בכנסת רק 1/12 מתקציב המדינה לשנת 2024. במשרדי ממשלה רבים כבר התרעמו על כך משום שיחסרו בהם מיליוני שקלים לפעילות השוטפת בשל האינפלציה, ומשימות חדשות שמתוכננות בהם לא יוכלו להתבצע עד לאישור הסופי בקריאה שלישית במליאת הכנסת, שצפוי כעת רק במהלך חודש פברואר.
ריבית על הכסף ש"שוכב" בבנק
בתוך כך, הצעת חוק חדשה אמורה לסייע ללקוחות בנקים שלא מודעים לעיתים כי כסף בסכום משמעותי למדי "שוכב" בחשבון הבנק שלהם מבלי לקבל ריבית כלשהי.
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול לקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית, שתטיל על הבנקים חובה לעדכן את לקוחותיהם אחת לרבעון על כל סכום מעל 15 אלף שקל שמצוי בחשבון העו"ש שלהם ואינו נושא שום ריבית.
יצוין כי לפני שנתיים קרא בנק ישראל לבנקים לשלם ריבית מסוימת על הכסף ש"נח" בחשבונות העו"ש, והבנקים אמנם נענו לקריאה – אך רובם כבר חדלו לשלם את הריבית הנמוכה מאוד שהציעו לשלם ללקוחות, ובחלק מהמקרים עדיין מקזזים סכומים במינוס מסכומים שהיו בפלוס בחשבון עד לתקרה של אלפי שקלים בודדים.
למרות חוסר שביעות רצון בבנקים מהמטלה הנוספת שעלולה להיקבע להם, הוועדה אישרה את ההצעה של ח"כ ארז מלול (ש"ס) לתקן את חוק הבנקאות, ולחייב את הבנקים למסור ללקוחות הודעה על יתרה שיש להם בחשבון העו"ש שאינה נושאת ריבית.
ח"כ מלול אמר בפתח הדיון: "אנחנו נמצאים בתקופה של חוסר יציבות כלכלית והבנקים מציגים רווחיות יוצאת מהכלל של 7.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה, ומאז תחילת השנה 22.6 מיליארד שקל. מעל 80% מהכנסות הבנקים הם מריבית. כשזה בהלוואות הם מגיבים מהר ומעלים ריבית, אבל כשזה נוגע לריבית שהם משלמים לציבור התגובה איטית בהרבה. הצעת החוק שלי באה לקבוע שהבנקים יחויבו לעדכן לקוחות עם יתרה גבוהה בעו"ש, ידוע שחלק מהבנקים החלו לשלוח הודעות בנושא לחלק מהלקוחות אבל עשו את זה בצורה מוגבלת ואין שינוי ממשי בשטח".
לפי ההצעה שאושרה, במקרה שבו תהיה ללקוח פרטי יתרת זכות של 15 אלף שקל ומעלה למשך רבעון אחד לפחות בחשבון העו"ש – הבנק יחויב להודיע לו על כך בתחילת כל רבעון, ולהבהיר כי באפשרותו לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר.
העלאות המחירים כמעט בכל תחומי החיים צפויות להעלות את האינפלציה בישראל ביותר מאחוז בחודש אחד, ובכך גם להרחיק את הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל
