שלומי דוידוביץ' (50) מקיבוץ גבים רכב על אופניו בבוקר 7 באוקטובר ועצר בצד בעקבות אזעקה. הוא נכנס למיגונית מול קיבוץ מפלסים, וכשהמחבלים הגיעו וזרקו לעבר מי שהתחבא שם רימון, שלומי השליך אותו בחזרה וחיסל את אחד המחבלים. הוא הציל בגבורה את האנשים שהיו סביבו, אבל נרצח בעצמו.
שלומי הותיר אחריו את אשתו עפרה וארבעה ילדים, כולל בארי בן ה-11, שמאז המקרה סובל מחרדות ואי-שקט. בארי מגיע בתקופה האחרונה לכלבייה בגבים כמעט מדי יום לתמיכה רגשית בעזרת כלבים, והוא גם מגדל בבית כלב משלו, קלמזי שמו. "לפני שאני מגיע לכלבייה יש לי קצת תחושה לא טובה שאני מחזיק כל היום", הוא מספר, "אבל ברגע שאני מתחיל לטפל בכלבים, הכל משתחרר לי. אני מרגיש הרבה יותר שמח. הם עושים לי המון שמח בלב ואני שוכח מכל הצרות שלנו".
יחד איתו מגיעה לכלבייה גם גפן בר (10), שאביה ויקטור משרת כבר שנה במילואים. גפן פונתה עם בני משפחתה לקיבוץ מזרע בעמק יזרעאל וחזרה לגבים בקיץ. היא נושאת בלבה הרבה מאוד פחדים וחששות אחרי מאורעות 7 באוקטובר, אבל מייד לאחר שחזרה הביתה היא קיבלה את הכלב מריו, ומאז הם לא עוזבים זה את זה.
גפן לומדת בכיתה ד', ופרט לכמה שעות שהיא בכיתה, מריו והיא תמיד יחד. "פעם אחת היה צבע אדום ומריו לא רצה להיכנס למיגונית. אחר כך הבנתי שאני צריכה ללמד אותו להיכנס לשם", סיפרה גפן. "הייתי עושה איתו תרגילים, מדברת אליו במילים טובות שהוא מבין, והיום הוא יודע להיכנס למיגונית לבד. הוא תמיד איתי. לפעמים הוא גם ישן איתי בחדר ואני מסדרת לו מזרן, אבל הוא אוהב לישון בכל מקום בבית. לא משנה מה, הוא תמיד קרוב אליי. אני שומרת עליו והוא עליי".
גפן ובארי מטופלים בכלבייה של חברת "דיאגנוז – גילוי מוקדם", שהוקמה בקיבוץ גבים במטרה לקדם ולעודד גילוי מוקדם של מחלת הסרטן ומחלות אחרות בבדיקה לא פולשנית (נשיפה לתוך מסיכה) ובעזרת כלבי איתור רפואיים. כעת, החברה מטפלת גם בילדים ובני נוער פוסט-טראומטיים שעברו חוויות קשות במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר וחזרו הביתה לאחר פינוי ממושך.
אורי בקמן, המנהל המקצועי של "דיאגנוז", מתמחה למעלה מ-40 שנה באילוף כלבים. "כלבי האיתור הרפואי שלנו הם כלבי לברדור שנבחרו בקפידה. לאחר 7 באוקטובר התחלנו לקלוט תושבים מעוטף עזה ולשבץ עבורם כלבים שעוזרים להם להתמודד עם החוויות הקשות שעברו. זה מחולל פלאים. הקשר בין הכלב למטופל משפר המון דברים, בעיקר את הביטחון העצמי, ומפחית בצורה משמעותית את הפוסט-טראומה".
