נשיא דרום-קוריאה, יון סוק יאול, הודיע אמש על ביטול המשטר הצבאי בארצו, שעליו הכריז רק שעות ספורות קודם לכן. יון אמר כי הוא מכבד את תוצאות ההצבעה בפרלמנט, שם קבעו המחוקקים פה אחד כי יש לבטל את ההחלטה ואמרו שהיא מנוגדת לחוקת המדינה.
הנשיא, המתוסכל מכוחה של האופוזיציה, אמר בהכרזה על מצב החירום כי המטרה היא להיאבק בכוחות שחותרים תחת המדינה ותומכים במשטר הקומוניסטי של היריבה המרה צפון-קוריאה. אחרי ההכרזה, שלמעשה אוסרת על כל פעילות פוליטית, שעטו כוחות הצבא אל בניין הפרלמנט הדרום-קוריאני - בזמן שבמקום שהו 190 מתוך 300 המחוקקים. בסביבות השעה 2:00 בלילה (שעון סיאול), כשלוש שעות בלבד לאחר ההכרזה על משטר צבאי, הצביע הפרלמנט פה אחד נגד החלטת הנשיא. לאחר מכן, בצעד שהתפרש כתמיכה בתוצאות ההצבעה, הצבא עזב את הבניין.
החוק הקוריאני מחייב את הנשיא לכבד את תוצאות ההצבעה בפרלמנט. לאחר ההצבעה וההתנגדות החד-משמעית להחלטתו נדרש יון להכריע האם להישמע לפרלמנט ולהודיע על ביטול המשטר הצבאי - ובכך לא לממש את רצונו להילחם במפלגות האופוזיציה, או להמשיך במאבקו ולהותיר את מצב החירום על כנו. לבסוף הודיע כי ההחלטה מבוטלת.
ההכרזה המפתיעה על משטר צבאי נתקלה בהתנגדות גם במפלגת השלטון של יון, שעומדת בראש ממשלת מיעוט, שקראה לו לבטל את ההחלטה הדרמטית. “המפלגה הדמוקרטית” מהאופוזיציה, המפלגה הגדולה בפרלמנט, אמרה כי מדובר ב”הפיכה” שמנוגדת לחוקה.
לפי הפרשנים הנשיא לקח “הימור פרוע”, והוא צפוי לעמוד תחת לחץ כבד להתפטר מתפקידו. הפעם האחרונה שבה הכריזה דרום-קוריאה על משטר צבאי - המאפשר לבצע מעצרים ללא צווים - הייתה ב-1979, בעקבות ההתנקשות בדיקטטור ששלט אז במדינה, פארק צ’ונג הי. כבר עשרות שנים שבמדינה יש משטר דמוקרטי יציב.
מעט לאחר הודעת הנשיא נהרו מפגינים רבים לבניין הפרלמנט. השוטרים חסמו את הכניסה לבניין, ובין הצדדים התפתחו עימותים. המפגינים קראו “לבטל את המשטר הצבאי”, “להגן על הדמוקרטיה” ו”לעצור את יון סוק יאול”. במקביל, כוחות הביטחון נכנסו לתוך הפרלמנט ואנשים שהיו בבניין ניסו לחסום את דרכם של החיילים בעזרת ספות, כורסאות וכיסאות.
מנהיג האופוזיציה וראש “המפלגה הדמוקרטית”, לי ג’אה מיונג, אמר לאחר ההצבעה בפרלמנט (ולפני ההודעה של יון שחזר בו) כי החוק דורש מהנשיא לכנס את “מועצת המדינה” ולבטל את ההכרזה על משטר צבאי. הוא פנה לשוטרים ולחיילים הקוריאנים ואמר להם כי “הצווים שעליהם הצהיר הנשיא, בכפוף להכרזה על משטר צבאי, מנוגדים לחוק”.
3 צפייה בגלריה
שוטרים מחוץ לבניין האספה הלאומית ה פרלמנט של דרום קוריאה סיאול
(צילום: Chung Sung-Jun/Getty Images)
ההכרזה על משטר צבאי אפשרה, בין השאר, לעצור ללא צורך בצו את מי שלדעת המדינה “מפר את מצב החירום הצבאי”. לי הזהיר כי מי שימלא אחר הוראות הנשיא ייחשב כשותף לדבר עבירה. בפרלמנט בסיאול קראו לצבא להישמע למחוקקים - ולא לנשיא.
ההכרזה של נשיא דרום-קוריאה הדהימה את הקהילה הבינלאומית ובמיוחד את ארה”ב - בעלת ברית קרובה של סיאול. במועצה לביטחון לאומי אמרו כי סיאול לא הודיעה מראש לוושינגטון על כוונתו של הנשיא יון. אמש אמרו בוושינגטון כי ארה”ב מקווה שהנשיא יון יכבד את הכרעת הפרלמנט ויבטל את המשטר הצבאי.
מרבית המושבים באספה הלאומית (הפרלמנט הקוריאני) שייכים כיום למפלגות האופוזיציה, וכאמור במדינה מכהנת ממשלת מיעוט. בהצהרתו טען יון כי האופוזיציה שולטת בפרלמנט, תומכת במשטר הקומוניסטי של צפון-קוריאה ו”משתקת” את הממשלה באמצעות פעולות המתנגדות למדי
3 צפייה בגלריה
מחאה מחוץ לבניין האספה הלאומית ה פרלמנט של דרום קוריאה סיאול
(צילום: Chung Sung-Jun/Getty Images)
נה. הוא לא הצביע על איום ממשי מצד היריבה מהצפון, והתמקד במתקפה נגד האופוזיציה.
בהצהרה מיוחדת הודיע יון: “הכרזתי על משטר צבאי כדי להגן על הרפובליקה החופשית של קוריאה מאיום הכוחות הקומוניסטיים הצפון-קוריאניים, ובמטרה למגר את הכוחות המתועבים שתומכים בצפון-קוריאה ומתנגדים למדינה שלנו”. יון הוסיף כי בתקופה שבה יחול המשטר הצבאי הוא “ישקם את דרום-קוריאה” ו”יחסל את הכוחות שמתנגדים לה”.
הנשיא תקף את “המפלגה הדמוקרטית” מהאופוזיציה - המפלגה הגדולה בפרלמנט, שהעלתה השבוע הצעה להדיח חלק מהתובעים הראשיים במדינה, והתנגדה לתקציב שהגישה הקואליציה, ואמר כי “הפרלמנט שלנו הפך למאורה של עבריינים, שמשתקת את הממשל ואת מערכות החוק”. יון, שהחל את כהונתו ב-2022, אינו נשיא פופולרי ושיעור התמיכה בו עומד על כ-25% בלבד.
